השינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם על ההוצאה הציבורית

הז'אנר העיתונאי האהוב עלי הינו כתיבה מבוססת נתונים, ולכן שמחתי לראות את מאמרה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר - "אזהרה ממשרד האוצר: ישראל בדרך לפשיטת רגל" (קישור, קישור להורדה).

הכתבה מתבססת על ציטוטים נרחבים מתוך סקירה של אסף גבע, מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, סקירה בה מוערכות הכנסות הממשלה בעשורים הקרובים.  לאור סקירה זו, ובצירוף עם סקירה נוספת שלו מלפני כשנתיים המעריכה את השינויים בהוצאות הממשלה, הוא מגבש תובנות באשר לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל בעשרות השנים הקרובות, לאור השינויים הדמוגרפיים - יותר חרדים וערבים, פחות משאינם כאלו.

מסקנת הכתבה היא כי:

"...החרדים יצאו מהבחירות האחרונות שיכורי ניצחון, כאילו הם יכולים להשיב את הגלגל לאחור, ויכולים להמשיך לא ללמוד לימודי ליבה ולא לעבוד לעד, כי הדוד סם מתל אביב יממן אותם. אז זהו, שהדוד סם מתל אביב הולך לפשוט רגל בגלל זה.."

אז לפני שתקראו את התובנות שלי, מומלץ בחום לקרוא את הבסיס המדעי של הכתבה, שמשום מה לא הובא בכתבה עצמה -  הסקירות של אסף גבע - קישורים מובאים בסוף הפוסט. 

1. עד כמה הדוד סם הולך לפשוט את הרגל:

בכתבות כאלו תמיד יש את "הנתון העממי". אנחנו לא מבינים גדולים בתמ"ג ואחוזי תל"ג, אז צריך לפשט לנו את זה למספרים ברורים, למשל בעניין הפער בין הכנסות והוצאות הממשלה. "מדובר בפער שנתי של 0.8% מהתמ"ג, כ–9 מיליארד שקל במונחים של ימינו, שיהיה צורך לגשר עליו" - הבעייה היא שהנתון הזה שגוי, או לפחות מטעה. הנתון הזה מגיע מתוך הנתונים שבטבלה הבאה:

	2009/2014*	2019	2029	2039	2049	2059
סה"כ הכנסות כאחוז מתוצר	21.10%	22.60%	22.60%	22.20%	22.10%	22.10%
סה"כ הוצאות כאחוז מתוצר	20.50%	21.90%	22.60%	22.50%	22.40%	22.40%
פער	0.60%	0.70%	0.00%	-0.30%	-0.30%	-0.30%

 *נקודת תחילת המדידה: עבור הכנסות - 2014, עבור הוצאות - 2009.

החישוב ההגיוני שצריך היה להיעשות בכתבה הוא לבדוק מה הפער בין ההכנסות ובין ההוצאות בשנה שמעניינת אותנו. למשל 2059, בהתייחס לנתון של ה-9 מיליארד. הפער הוא 0.3%, כ3.3 מיליארד שקל בלבד במונחים של ימינו (אני יוצא מנקודת המוצא ש0.8% אכן שוות ערך ל-9 מיליארד, גם בהמשך הפוסט זה הבסיס לחישובים שלי). במקום לערוך חישוב פשוט, הכתבה בודקת בכמה ההכנסות ירדו, ובכמה ההוצאות עלו, וכך מגיעה לסך של 9 מיליארד שקל. 

דא עקא - בשנת 2059 נצטרך לגשר על פער בין הכנסות והוצאות - לא בין הכנסות דאז להכנסות דהיום. כל צורת החישוב שבכתבה נועדה להגיע לסך גבוה יותר.

אולי לכן הייתי צריך לטרוח ולקבץ את הנתונים לטבלה בעצמי, והם לא הובאו בכתבה?

2. האם "פשיטת הרגל" נובעת מכך ש"הדוד סם לא יכול לממן אותם (=את החרדים)"?

למה בעצם ההכנסות יקטנו וההוצאות יצאו?

מעיון בסקירות עולה כי רמת ההוצאות לא תעלה בגלל שיהיו יותר אברכים, להפך - כנראה יהיו פחות אברכים (אגב, בינתיים קצבה זו בוטלה). רמת ההוצאות תעלה בגלל שנשלם יותר על בריאות ועל תשלומי העברה - קרי, תשלומי זקנה של ביטוח לאומי למגזר המזדקן והולך, מגזר "הדוד סם" - מרובה ההורים ובעל מיעוט הילדים. למעשה, המצב הכלכלי יורע מכיוון שהדוד סם מתל אביב לא יוכל יותר לממן את עצמו. בעצם, בניסוח אחר, ההכנסות שהמגזר החרדי מייצר למדינה לא יורדות - ואפילו עולות. דווקא המגזר שאינו חרדי/ערבי מכניס למדינה פחות, ומצפה בכתבה כזו, כי החרדים/ערבים ישלמו עליו. מגזר פרזיטי.

אמת, גם ההוצאה על החינוך אמורה לעלות, זאת מכיוון שלפי התרחיש החרדים והערבים יחלו ללמוד קצת יותר כפי שלומדים במגזר הכללי, והמדינה תצטרך להשקיע יותר במערכת החינוך שלהם. הנה - לא כל העלייה בהוצאות היא בגלל החילונים. אז בעצם, אולי על מנת שהדוד סם לא יפשוט רגל עדיף שהחרדים לא ילמדו לימודי ליב"ה? הלזאת כיוונה המשוררת?

3 האם המצב באמת יהיה גרוע יותר, לפי הסקירות?

לאמיתו של דבר, את תוצאות הסקירה יש לחלק לשתיים. התחזית לטווח היחסית קצר, שמטבעה היא תחזית בעלת מובהקות גבוהה יותר מעצם היותה לטווח יחסית קצר, והתחזית הפחות אמינה לטווח הרחוק.

בהתייחס לתחזית המהימנה יחסית, הרי שבשנים הקרובות מצבנו משתפר. איכשהו, משום מה, הכתבה מתייחסת כמעט באופן בלעדי לתחזית הרחוקה ביותר, והבלתי מהימנה ביותר. הסיקור ההוגן אמור להציג את הנתונים המובהקים באור מובהק, ואת ענני הסערה המתחשרים ובאים ברמת וודאות נמוכה, תוך הסייגים המתאימים.

4. בא נזרום עם הנתונים כפי שמוצגים. אז זה טוב או רע?

פער של 9 מיליארד שקל. הרבה? קצת? לעו"ש שלי זה הרבה.

אבל בא נחשוב רגע אחרת.

לטובת הבנת סדרי גודל - תקציב המדינה האחרון לשנת 2013 הינו 309.5 מיליארד שקל. הוא כולל בתוכו 9.5 מיליארד שקל "תוספת שנתית מותרת" (מקור). אז גם אם נקבל את הנתון שהכתבה מביאה, גרעון שכזה לא ידרוש קיצוץ, פשוט לא הגדלה. 

מעבר לזה, הסקירות נעשו על בסיס ההנחה שאין שינויים במדיניות במהלך השנים, הנחה כמעט מחוייבת המציאות לצורך הסקירה, אך מנותקת לחלוטין מהמציאות. חוק מע"מ אפס על דירות, חינוך חינם לגיל 3, העלאת תמלוגים על קידוחי נפט, התנתקות, מע"מ אפס על פירות וירקות, הקפצת מס רכישה, ביטול קצבאות לאברכים ועוד ועוד הן דוגמאות בודדות שכל אחת מהן יכולה להטות את כף המאזניים לכאן או לשם בסכומים של מיליארדי שקלים כל שנה - וזה מבלי להזכיר את העניין הביטחוני.

כמובן שגם שאר ההנחות בסקירות הן ברמת מובהקות דומה.

אם כך, מהי "טעות הדגימה" של הסקירה? האם הבדל של 9 מיליארד שקל לכאן או לשם הוא משמעותי ביחס לכלל הנעלמים שאנחנו לא באמת יודעים בנוגע לשנת 2059? לא בסקירה ולא בכתבה ראיתי התייחסות לזה. לטעמי, הבדל של 0.8% תוצר לפה או לפה, כאשר ההוצאה הציבורית (כולל ביטחון) היא באזור 45% תוצר - אינה מצביעה על הבדל מובהק. אתם מוזמנים לשכנע אותי שסטיית התקן של התחזית הזו קטנה מ±0.017% .

5. חרדים או ערבים?

לאורך הסקירות יש התייחסות לחרדים וערבים מחד, ולכל השאר מאידך. אין כל אבחנה בינם לבין עצמם. 

בכתבה לעומת זאת - מירב ההתייחסות הינה לקבוצה החרדית. כך ישנה התייחסות לחרדים שיכורי הניצחון מהבחירות, ואין כל התייחסות לעלייה בכח הערבי בכנסת. גם בתמונה - חרדים, ובהדרת ערבים. לא השתכנעתם? קראו את הטוקבטים, ראו שמרבית הקוראים שהגיעו עד לשם הבינו שהכתבה מתייחסת לחרדים.

הדבר מתמיה - שהרי לפי בסיס הנתונים של הסקירות, הלמ"ס (קישור), הערבים מהווים נתח אוכלוסייה גדול ביותר מפי 2 מאשר החרדים.מעבר לזאת - דווקא אצל החרדים ניכרים כבר ניצני התכנסות לחברה הכללית - רק לא מזמן ראינו כיצד אגודת ישראל התעקשה בהסכמים הקואליציוניים על הכרה ב"מבחני חוץ" כמבחנים המאפשרים המשך לימודים. דווקא אצל הערבים לא שמענו על כל יוזמה שהיא  להשתמש בכוח הפוליטי שצברו לצורך העלאת אחוז העבודה במגזר.

6. לסיום

בראשית הפוסט ציטטתי מתוך הפסקה האחרונה בכתבה, אך השמטתי את המילים האחרונות "...לתשומת לב ראש הממשלה". לא לתשומת לב ממשלת ישראל, ולא לתשומת לב שר האוצר. לא לתשומת לב נציגי הציבור החרדי, ובוודאי לא אלו של הציבור הערבי. יודעים למה? תזכרו בפוסט הקודם שלי.

קישורים:

זו הסקירה בנוגע להוצאות המדינה, וזו הסקירה החדשה בנוגע להכנסות.