יום רביעי, 20 במאי 2015

דה מרקר - תמונת מצב

משהו קשה עובר לאחרונה על דה מרקר - הם לא מפסיקים לכתוב על נתניהו.


לאחרונה שמתי לב לתופעה, שמו של נתניהו משורבב בלי סוף, ותמיד הוא יזכה להופיע בכותרת.

כדי לאשש את התחושה שלי, חיפשתי את כל המקומות בהם מופיעה המילה "נתניהו" באתר (קישור. שימו לב, התוצאות יכולות להשתנות מחיפוש לחיפוש). העמוד הראשון מוצג לפניכם - בכל התוצאות הוא נמצא בכותרת. רק בתוצאה אחת בודדה הוא מוצג באור בלתי שלילי - בכתבה המסקרת את הודעתו שלו בדבר המשכת רפורמת הפס הרחב. אבל אל דאגה, תכף לאחר פרסום ההודעה שלו האתר בחר לפרסם כתבת המשך בה מודגש כי "לא ממש אכפת לו מהרפורמות בשוק הקווי...".

אבל אתם יודעים מה? זה לא מפריע לי.

נקודת המוצא שלי הינה שלכל גוף תקשורתי יש אג'נדה, וכל עוד היא מציגה את הדברים שהיא רוצה להציג בצורה שאינה חוטאת לאמת, זה סביר בעיני. אנחנו, צרכני התקשורת, צריך לדעת לצרוך מקורות שונים על מנת לקבל את התמונה כולה.

אבל דה מרקר נופל במבחן פעם אחר פעם.הוא חוטא לאמת.

כך למשל תחת הכותרת "נתניהו מאפשר לחרדים להרוס את עצמם - ואותנו" מלינה מירב ארלוזורוב על כך שהמדינה ("נתניהו") מסבסדת מעונות יום לאברכים ואינה דורשת מתלמידיה לימודי ליבה וזאת "...בניגוד גמור לחוקיה שלה עצמה". משפט זה משעשע בשים לב לעובדה כי מאמר זה פורסם במקביל למאמר אחר של מירב ארלוזורוב בו היא מלינה על המצב החוקי החדש בו משפחות אברכים זכאיות לסבסוד מעונות יום (ראו פוסט קודם). גם בעניין לימודי הליבה, לא ברור כיצד הדבר מנוגד לחוק, בייחוד לאור פסיקת בית המשפט בעניין "בג"ץ הכריע: תלמידים חרדים בגיל תיכון לא יחויבו בלימודי ליבה".

או בעניין אחר: "נתניהו שוב מטלטל את מניית בזק". האם המנייה באמת טולטלה? מקריאה של הכתבה, מסתבר שהמנייה אכן נפלה בחריפות עקב הודעתו של נתניהו, אך זאת רק בשניות הראשונות. מהר מאוד המנייה חזרה לקדמותה, ובסופו של יום  המנייה אף סגרה בעלייה. האם זה מה שנקרא "מטלטל"? לכל היותר "טלטל, למספר שניות".




או שוב בעניין אחר: "ערוץ 10 עתר לבג"ץ נגד נתניהו: "ביצע מחטף בניגוד לנורמות תקינות"". בכתבה מדווח על תביעה שהגישו בערוץ 10 כנגד "נתניהו" (הרשו לי להניח שהתביעה היא כנגד "מדינת ישראל", אבל נניח לזה) בין היתר בגין פעולות שנתניהו ביצע "ללא אפשרות תגובה של הערוץ. "מדובר בפגיעה בנורמות שלטוניות תקינות"". בצורה אירונית האתר לא טרח לבקש כל תגובה ממשרדו של נתניהו.
מעבר לאירוניה - הצגת החוב כחוב שנתניהו חתם עליו במפתיע חוטאת לאמת. מזה שנים מספר שאנו שומעים כפעם בפעם על חובות הערוץ בהשקעות בסוגה עילית כזו או אחרת. כפי שמצוין בכתבה, יתיכן וישנן אפשרויות חישוב שונות - אך אין המדובר בהפתעה לאנשי הערוץ.
ניתן להמשיך ולהכביר בדוגמאות, אך נראה לי שחבל. כנסו לדה מרקר, בחרו כתבה אקראית על נתניהו. יש הרבה, לא קשה למצוא
האם היא רק לא הוגנת, או שהיא משקרת


יום שלישי, 19 במאי 2015

חרדים - עובדות, מעונות וסטטיסיטקה

היום התוודעתי לעובדה המדהימה שבהחלטת ממשלה אחת אלפי חרדים יצאו לעבוד. המדובר על ההחלטה לתת סיבסוד במעונות יום רק למשפחות בהן שני ההורים עובדים - ולא גם למשפחות בהן רק האם עובדת, בעוד שהבעל לומד בכולל.

למסקנה המפתיעה הזאת מגיעות מירב ארלוזורוב וטלי חרותי-סובר מניתוח סטטיסטי מעמיק המתבסס על העובדה כי בשנת 2015 היו 11.5 אלף הורים שהצהירו כי הם לומדים בכולל, לעומת 17-18 אלף בשנים 2014-2015 - ירידה של קרוב ל-70%. מה שהשתנה בזמן זה היה שינוי הקריטריונים כך שבמשפחות חרדיות בהם האב אינו עובד לפחות 10 ש"ש לא יקבלו סבסוד.
קראתי את הכתבה, ולמעשה הסתבר לי כי אותם החרדים לא באמת עובדים במשרה מלאה - המדובר על אברכים ברוב זמנם, העובדים כ-10 שעות שבועיות.
לאור זאת - שאלו את עצמכם: החרדי המדובר - חרדי העובד ולומד - עד שנת 2014 עמדו בפניו שתי אופציות.
האחת, להצהיר שהוא אברך, ולקבל את הזכאות לסבסוד בצורה פשוטה וקלה.
האפשרות השנייה הייתה להצהיר כי הוא עובד X שעות (מה שהיה נכון גם בשנים קודמות), לחפש תלושי משכורת ואישורי מעסיק, לשמוע שבעצם הם צריכים גם את התלוש של חודש כזה או אחר - ולבסוף, לקבל את אותו הסבסוד. במה יבחר אותו אברך עובד?
רק בעקבות השינוי בקריטריונים לזכאות בשנת 2015 אותו אברך-לומד טרח לדווח על עבודתו, אך אין בכך כל אינדיקציה לכך שעד כה לא עבד.
מכיוון שברור לכותבות שאין באמת עלייה של 70% בהיקף החרדים העובדים הן מציעות את האפשרות כי עד כה החרדים עבדו בצורה לא מדווחת. חשוב לציין כי מעולם לא הייתה חובת דיווח למשרד הכלכלה, ובמאמר כל אינדיקציה לכך שהעבודה לא דווחה למס הכנסה. גם לו יצוייר כי העובדה הייתה בשחור - ככתבות לענייני כלכלה ברור לכותבות כי ההפסד כולו של העובדים. עבודה בהיקפים קטנים (ובשכר נמוך לרוב, במגזר החרדי) אינה מגיעה לסף המס, אך מזכה בהטבות ובביטוח לאומי.
אבל למרות הכל היה שווה את הכותרת "נתניהו ודרעי מבטלים יוזמה שהוציאה אלפי חרדים לעבודה"

ובקטנה: למה האגף לתעסוקת נשים במשרד הכלכלה אמון על עידוד תעסוקת חרדים?

יום שלישי, 5 במאי 2015

רגולציה בשוק זול: עובדות הסקות ומסקנות.



מבין שלל הידיעות שריפרפתי עליהן היום, צדה את עיני דווקא כתבה בעניין משני. לא קואליציה, וגם לא אירן.


מכיוון שכאדם נטול רכב ידיעותיי בתחום חלשות ביותר, נכנסתי. יום ללא לימוד הוא יום מבוזבז.

הכתבה – למי שאינו מעוניין לקרוא אותה בעצמו (חבל, דווקא מומלץ שלא להאמין למה שאני אכתוב בשמה. תמיד כדאי לוודא!) פותחת באבחנה כי היקף שיווק הרכב בארץ הינו מדד אמין למצב הרוח וכמדד כלכלי למשק הישראלי.
אולם, מכיוון שבתקופה האחרונה חלק גדל יותר מבעבר מסך הרכבים שנרכשו על ידי חברות הליסינג הינן מכוניות שנועדו למכירה אי שם בעתיד, ולא להחכרה, "מכוניות חדשות ללא ק"מ" (מקור: "בענף הרכב מעריכים") – הרי שנתוני השיווק כבר אינם יכולים לשמש כמדד לכמה מכוניות נמכרו לשימוש, ומשכך אינו יכול לשמש כמדד למצב הרוח שלנו, האזרחים. אבוי. כמה נורא.
לא לזלזל – הכתבה אינה מתבססת רק על "הערכות מענף הרכב" הסוברות כי אחוז המכוניות שנקנות שלא לצורכי החכרה עלו מ7-8% אשתקד לכדי 10-12% השנה.
בנסוף למקור המהימן דלעיל -  ישנו ניתוח מתמטי מורכב המנרמל ("אלימינציה". נראה אתכם אומרים שהכתבה לא מקצועית כאשר משתמשים במינוחים שכאלו!) נתון זה בצורות שונות – ובהם התייחסות לשוק המכוניות הפרטיות בלבד (שכן בשאר אין מכירות של חדשות ללא ק"מ), וללא הונדה וטויוטה (בהם גם לא קיים שוק שכזה).
באמצעות חישוב זה מסתבר לכתב (דובי בן גדליהו) כי בפילוחים מסויימים, 1 מכל חמש מכוניות ששווקו נמכרה "למלאי", ולא לשימוש.

זו כתבה מדהימה, אין מה לומר. כל כולה הצגת נתונים חלקית, הסקות שגויות ומסקנות בלתי רלוונטיות.
אנסה להסביר, ואתחיל מהפרטים הקטנוניים. את העיקר אשמור לסוף.

זה מתחיל בנתון הבסיסי לפיו יחס המכוניות שנמכר "למלאי" עלה ביחס לשנה שעברה. מלבד אותה "הערכה" בענף הרכב אין לדבר כל מקור. ישנו ניסיון להסביר את זה בריבית אפסית. הסבר זה תופס לכלל השוק, בכל זאת האינפלציה במשק לא קופצת – כך שטיעון זה נופל.
ניסיון נוסף להסביר "עובדה" זאת הוא פערי המטבע המאפשרים ליבואנים לתת הנחות גדולות יותר. אכן, ייתכן שבעקבות שינוי שערי מטבע יש ליבואנים אפשרות לתת הנחות גדולות יותר. ייתכן שהם אכן יעשו זאת. ייתכן שהנחות גדולות יותר יגרמו לחברות הליסינג לשקול רכישה של מכוניות למלאי – ולא לשיווק. ואם כל זה יקרה, ייתכן והם יעשו זאת. אבל אין פה קצת יותר מדי הנחות לא ידועות? האם ייתכן שחברות הליסינג דווקא לוקחות בחשבון איתנות פיננסית, ולא יקנו מכוניות רבות יותר למלאי? או שזה כבר לא ייתכן?

הניתוח המתמטי. הכתב משער כי העלייה בשיווק נוצרה (לפחות בחלקה) מעלייה ברכישת מכוניות פרטיות לצורכי מלאי ולא לצורכי שיווק. הלכתי לבדוק את זה לפי נתוני מסירת הרכבים של איגוד יבואני הרכב, לחודשים ינואר-אפריל 2015 (ראו כאן).
מסתבר בבדיקה הפשוטה הזאת שבכל אחד מארבעת החודשים הללו שיווק המכוניות הפרטיות עלה בשיעור נמוך יותר מאשר העלייה הכללית.
כך למשל בחודש ינואר שווקו כ24% יותר מכוניות מאשר בינואר 2014.
אולם, בעוד שרכבי SUV (רכבי ספורט למינהם) הייתה עלייה של 49%, ו51% יותר טנדרים. דווקא רכבים פרטיים עלו רק ב19%.
התוצאות בשאר החודשים דומות.
בבדיקה פשוטה וטריוויאלית, מסתבר שההשערות עליהן נתבסס הכאילו חישוב – שגויות.
ניתן להמשיך ולדון בנקודות כאלו או אחרות (ראו למשל בפסקה שמתחילה ב"בהערת אגב נציין...", הערת אגב שלא מוכנסת לחישוב המתמטי. זה לא משרת את המטרה) אך זה מיותר. אין במאמר ולו נתון אחד הניתן לבקרה אובייקטיבית.

וההסקות. בא נניח שאכן חברות הליסינג קנו יותר רכבים שלא לצורך החכרה. האם הן אכן שוכבות להן כאבן שאין לה הופכין?
כבר במאמר עצמו נכתב כי החברות מוכרות כבר את דגמי 2015 – הן ממש לא מעלות אבק. הן נמכרות לאזרחים בעלי מצב רוח מצויין.
מדוע, בבואנו למדוד את מצב הרוח הלאומי, מעניין אותנו לדעת האם האזרח בעל מצב הרוח המאושר קונה את רכבו החדש דרך יבואן רשמי או דרך חברת ליסינג? הדבר חסר כל משמעות לדידנו.

והמסקנות, החלק הכי מזעזע במאמר.
מסקנתו היא שמספר המכוניות ששווקו אינו יכול להיות מדד אמין כפי שהיה בעבר למצב הרוח הלאומי.
מסקנתו היא שהמחירונים "הרישמיים" (לוי יצחק הוא ישות רישמית?!) למכוניות המשומשות כבר לא רלוונטיים.
מסקנתו היא שמכיוון שחברות הביטוח עדיין מתייחסות למחירונים הלא רלוונטיים, ומכיוון שגם בהנפקות לבורסה עדיין מתייחסים למחירון הלא רלוונטי הרי שיש צורך דחוף ב....

התערבות רגולטורית שתוודע שהמחירים יעלו והמחירונים יחזרו להיות רלוונטים.
לא עדיף שחברות הביטוח והבורסה יעדכנו את הערכות השווי שלהן לפי המצב האמיתי?

אין מילים.