יום שני, 8 באפריל 2019

הכל טמון בעיתוי...

הבוקר פורסמה בגלובס כתבה סטנדרטית של "סקר אותי ואסקר אותך" בה כתב אחד עושה נעים לכתב שני.
הפעם המדובר על  כתבה המסקרת את הדס שטייף הכתבה מתמקדת בפרשת אפי נווה, סיפור אותו חשפה שטייף (קישור).

נו שויין. למה אני מתעכב על זה?

ובכן - שימו לב לעיתוי.

הכתבה פורסמה היום (ב' ניסן תשע"ט, 8/4/2019) - יממה לאחר פירסום רחב של פסק הדין שפסק לחובתה של שטייף פיצוי עתק בגין התבטאויותיה בגלי צה"ל, בעניינו של נתן זהבי (קישור אחד מיני רבים).

ועכשיו למבחן הקורא הסביר, האם ישנה כאן הטעייה?

הקורא הסביר רואה את התמונה המצורפת ומבין כי "בפרשה" יש פרטים שלא ניתן לחשוף", וכי שטייף זוכה "בפרשה" לגיבוי מלא ממנהליה.
בכותרת ובכותרת המשנה של הכתבה לא מוזכר כלל כי מדובר על פרשת נווה - פרשה שירדה מהכותרת לחלוטין.
מה יבין הקורא הסביר? מה הבנתי אני עד שקראתי את הכתבה, מה שלצערי לא כולם עושים?

אני אוהב המחשות - הדבר הזה משול לכתבה גדולה המתפרסמת בשנת 2014, למחרת הרשעתו של אולמרט בפרשת הולילנד, בה נכתב באותיות קידוש לבה כי "נתניהו זוכה על ידי בית המשפט".
ואז, ורק לקוראי הכתבה והאותיות הקטנות, מסתבר שהמדובר בכלל על זיכוי בפרשיית החשבוניות משנת  1996.

שקר זה לא. אמת בוודאי שלא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה