עידכון מונחים במערכת "הארץ"

אילן ליאור, כתבות מהתקופה האחרונה - "מבקשי מקלט"

באחד הפוסטים הקודמים שלי ("מסתננים או מהגרים?", נובמבר 2013) כתבתי בדבר השימוש המסיבי של מערכת הארץ במונח "מהגרים", ו"מהגרי עבודה" בתיאור מסתננים מאפריקה. כפי שהוסבר שם, זהו מונח מטעה שהשימוש בו נעשה כחלק מקו עקבי של המערכת - וככזה במונח נעשה שימוש במספר רב ביותר של כתבות, וממספר רב של כותבים.

לאחרונה, חל מפנה. "מהגרים" - out. "מבקשי מקלט"- in.

נתחיל באילן ליאור. אילן ליאור הוא כתב במדור חינוך וחברה בעיתון הארץ. ככזה, סביר היה להניח שיעסוק במגוון תחומים רחב. אבל לא. חיפשתי באתר הארץ את כל הכתבות שנכתבו על ידו - ומסתבר שבשבע התוצאות הראשונות (העמוד הראשון של מסך התוצאות), 5 כתבות עוסקות במסתננים מאפריקה. כמובן שהמילה מסתננים לא הופיעה לי בדף אפילו לא פעם אחת, אבל גם המילה "מהגר" לא הופיעה בדף אפילו פעם אחת. כל הכותרות התייחסו ל"מבקשי מקלט". חיפשתי קצת יותר אחורה. מסתבר שאילן ליאור כתב מתחילת השנה האזרחית 35 כתבות - מתוכן 19 עסקו במסתננים (נתון מדהים כשלעצמו). אף לא אחת מהכתבות הללו עלתה בחיפוש אחר המונח "מהגר". אבל אל דאגה - הוא בהחלט מכיר את המונח. מסתבר שעד התאריך 29.12.13 הוא השתמש בו על בסיס יומיומי (ראו תמונת מסך).

אבל הוא לא לבד - כך עושים גם יהונתן ליס ("דיון סוער בכנסת: איזו ועדה אחראית למבקשי המקלט?", 21.1.2014, למשל), גדעון לוי ואלכס ליבק בתוך כתבתם על מתקן חולות ("רק חול וחול: איך עוברים הימים על המוחזקים במתקן חולות", 31.1.2014) או רויטל חובל בכתבתה על מתקן סהרונים ("ביקורת חריפה על מתקן סהרונים: מתנהל ככלא עם תנאים קשים", 4.2.2014), כולם כותבים היום רק על מבקשי מקלט.

אילן ליאור, כתבות קודמות - "מהגרים"

בחיפוש אחר המונח "מהגרי עבודה" באתר הארץ בתקופה האחרונה (כל הכתבות, כל הכתבים) - אני מוצא בעיקר מידע על מהגרי עבודה בהונג קונג, מגורשים מסעודיה, או סקירה על המצב בקנדה. במעט הכתבות הנוגעות לישראל, הכתבות מתייחסות למהגרי עבודה למקצוע המחול (אמריקאיים) או על עבודה של פלסטינאיים בארץ - לא על אריתראים ולא על סודנים. הם כבר לא מהגרי עבודה, רק מבקשי מקלט.

השינוי המילוני שמתרחש במערכת הארץ מעלה שתי שאלות.

השאלה הראשונה היא שאלה עובדתית - האם אותו ציבור מדובר הוא אכן ציבור "מבקשי מקלט"?

אנסה לענות על שאלה זאת, בהסתמך על הנתונים המפורסמים בעיתון הארץ. 
בתחילת ינואר פורסמה כתבה מאת אילן ליאור בה מסופר לנו כי על ידי אזרחי סודן ואריתראה הוגשו סך הכל 1800 בקשות מקלט, מה שהופך 1800 מאזרחי המדינות הללו למבקשי מקלט ("ישראל בחנה רק 250 בקשות מקלט מתוך 1,800; אף לא אחת מהן אושרה", 8.1.2014).

האם ייתכן כי עד סוף 2013 כתבו בעיתון הארץ במרץ על עשרות אלפי מסתננים, ולפתע ביום בהיר אחד חדלו להתייחס אליהם, וכותבים במרץ רב רק על 1800 מתוכם? קשה להאמין.
למי שבכל זאת מאמין בזה, אביא מתוך אחת כתבותיו של אילן ליאור.  "נכון לסוף ספטמבר 2013 חיו בישראל 53,646 מבקשי מקלט מאפריקה - 35,987 מהם אזרחי אריתריאה, 13,249 אזרחי סודאן " ("עלייה חדה ב"יציאה מרצון" של מבקשי מקלט; סער: בפברואר יעזבו כ-1,500", 19.2.2014). כעת זו לא שאלה של אמונה. ליאור מתייחס לעשרות אלפי המסתננים כמבקשי מקלט, למרות שהוא עצמו פירסם שהם אינם כאלו.

השאלה השנייה היא מדוע "הארץ" בוחר להשתמש במונח זה. סביר שתיתכן יותר מתשובה אפשרית אחת, ואציג את הערכתי.

עד כה השתמשו במונח "מהגרי עבודה" מתוך הנחה שזה מונח שאינו בעל קונוטציות שליליות של עבריינות, כמו בביטוי "מסתננים", וכך תתאפשר השארתם בארץ. אולם, כעת מסתברים להם שני דברים:

1. דעת הקהל הישראלית לא רואה במהגר עבודה דמות חסינה מגירוש.
2. המחוקק הישראלי, בעקבות דעת הקהל, מחוקק חוקים שיאפשרו לכלוא את המסתננים - וזאת ללא הפרעת מערכת המשפט הישראלית. בהקשר זה חשוב לציין כי בג"ץ דחה עתירה להוצאת צו על תנאי כנגד החוק לכליאת מסתננים בתאריך 1.1.2014 - בזמן שבמערכת הארץ החליפו בין המונחים

בשימוש במונח מבקשי מקלט מבקשים במערכת הארץ גם לפרוט על נימי רגשות הציבור מחד, וגם להכפיף את החוק הישראלי לאמנות בינלאומיות, ולפרשנות של גורמים בינלאומיים להם.

אסיים את הפוסט הזה מבלי להתייחס למספר נקודות, שדורשות התייחסות מפורטת יותר, ואציין אותן על קצה המזלג

:

1. מדוע בכלל רלוונטי לעניינו השאלה האם מסתנן כלשהו ביקש מקלט או לא? כל עוד לא אושרה לו בקשת מקלט, הוא אינו פליט. הדבר דומה להקניית מעמד מיוחד למבקש פטור ממס לצורך העניין - כל עוד לא אושרה לו זכות כזאת או אחרת מעמדו כאחד האדם, והוא חייב במס.
2. פוסט זה נכתב בתגובה לכתבה האחרונה סדרה, העוסק ב"עלייה חדה ב"יציאה מרצון"...". מה פירוש המרכאות? מדוע הן שם? הכנסת מרכאות הינה תופעה רחבה בעיתונות היום, ואני מקווה להקדיש לה אי שם מתישהו פוסט.