"תקציבים מיוחדים לדתיים וחרדים" - האומנם?

אתמול פורסמה כתבה (קישור) שהתלבטתי רבות האם מה ואיך להתייחס אליה - יש שם נקודות רבות שראויות להתייחסות - אך לבסוף החלטתי להתייחס (לפחות בינתיים) רק לאיור.

המדובר על רשומה ארוכה המערבבת כמה נושאים - מחד, הצורה בה מנהלי בתי ספר חילוניים בוחרים ללמד את תחום היהדות בתוככי בית הספר שלהם (רמז: גם בזה הדתיים והחרדים אשמים, גם כאשר לפי הכתבה מלבד הורה אחד ממורמר, כולם מרוצים...), ומאידך הכתבה מתארת בפרוטרוט את הכספים המיוחדים שמערכות החינוך הדתיות והחרדיות מקבלות אקסטרא, ונצטט כדוגמא "לפי בדיקת TheMarker, התקציב שמופנה למטרות דת במערכת החינוך מסתכם בכ–4 מיליארד שקל בשנה. זהו תקציב שכולו נגזר ממעורבות פוליטית ודתית".

לכתבה גם מוצג האיור הבא המסכם את 4 המיליארד, בו אתרכז:

עכשיו, אפרוט את 4 מיליארד המהווים "תקציבים מיוחדים לדתיים וחרדים", כמתואר באיור:

3.35 מיליארד מהווים תיקצוב מערכות החינוך היסודי והעל יסודי של החרדים ("ישיבות", באיור, מתייחס לישיבות קטנות - נערים בגיל תיכון. מצויין בכתבה). כפי שהכתבה מציינת, תלמיד חרדי אינו לומד במערכת החינוך הממלכתית, אלא במקבילותיה החרדים. לחילונים מתוקצבים מוסדות במערכת החילונית, לחרדים במערכת החרדית. ממש כשם שאוהד ביתר ירושלים נהנה מתמיכת המדינה (באמצעות משרד הספורט) בבית"ר ירושלים, בעוד שאוהד סכנין נהנה דווקא מהתמיכה של המדינה בקבוצתו הוא. אין מדובר על "תיקצוב אקסטרא".

נותרנו עם 675 מלש"ח "תקציב מיוחד לדתיים" - רובו הגדול, כחצי מיליארד, מוגדר כ"תקצוב עודף לתלמידים דתיים". כמובן שסעיף כזה אינו בנמצא בספר התקציב. זהו סכום אליו הגיעו חכמי דה-מרקר, סכום המהוה פער תיקצוב בין דתיים לחילונים. יש להבין מעין נובע הפער הזה, על מנת להבין האם אכן מדובר על פערי "תיקצוב אקסטרא".
הפעם, הכתב ליאור דטל כתב כי מדובר על פער תקצוב שנובע מהבדלים בגודל הכיתה, שבדרך פלא כנראה קשור ל"מעורבות פוליטית ודתית". כיצד מעורבות פוליטית משפיעה על גודל כיתה בשנתון מסויים בישוב מסויים? אין הסבר.
בכתבה אחרת שלו (קישור) משנת 2014 - עוד בתקופת "ממשלת השמד" כהגדרת החרדים - הפער היה תלוי דווקא בסוגי מגמות הלימוד, הוותק של המורים, ומספר התלמידים הניגשים לבגרות.

כך או כך - אין מדובר על כספים לדתיים כדתיים, כ"אקסטרא".

נשארנו עם פירורי תקציב (יחסית לסכום ההתחלתי, 4 מיליארד) המסתכמים ב175 מלש"ח, שאכן הם די מגזריים. אבל היי - התקציב של בית"ר וסכנין אינו מגזרי?

הנה לקט קצר על תקצוב שברובו המוחלט דתיים-חרדים אינם נהנים ממנו, ולכן, פר הגדרה - הם "תקציבים מיוחדים לשאינם דתיים וחרדים", אם נזרום עם הניסוח של הכתבה:

• מוסיקה ותזמורת 56 מלש"ח 
• מחול 37 מלש"ח
• אופרות 22 מלש"ח
• תאטראות 90 מלש"ח
• חוק הקולנוע 59 מלש"ח

וזהו לקט קצר בלבד שאספתי מפה.

אז לסיכום: מתוך 4 מיליארד שח - הרוב הינו תיקצוב רגיל של מערכת החינוך, עוד חצי מיליארד נובע כנראה (קשה לבדוק, אני נצמד לסברות השונות של הכתב) מהבדלים הנובעים מגודל הישובים/שנתונים, מוותק שונה של מורים ומגמות לימוד שונות - נתונים אובייקטיביים שאינם תלויי דת והסכמים פוליטיים, ועוד כמה פירורים במסגרת תמיכות מגזריות שהמדינה מחקלת למגזרים השונים במדינה.

ונקודה אחרונה: תגובה של מישהו? דתי? חרדי?

אם ניסית להתקשר לדתיים ולחרדים ביום פירסום הכתבה, בראש השנה - ולא הבנת למה לא ענו, כנראה שלא יזיק לך חיזוק קטן בלימודי יהדות.

האם פירסום צריך להישען על עובדות?

פעמים רבות ידיעות מתפרסמות כאשר יש מחלוקות עובדתיות בעניין הנידון - והכתב "תופס" צד בויכוח. כך למשל גדעון לוי יטען לכיבוש, בעוד שכתבים אחרים יסתמכו על דו"ח השופט לוי, כמו גם על הדין הבינלאומי, ויקבעו כי אין כיבוש ישראלי בשטחים שנכבשו בששת הימים. שוין, בסדר.
אבל לעיתים מפרסמים כתבות שכל תכליתן הינו פירסום חדשותי עובדתי - שאין מאחוריהן כל בסיס - ואציין שתיים מהימים האחרונים.

"פתיחת קו הרכבת המהיר מת"א לי־ם צפויה להידחות בחצי שנה" (כלכליסט, קישור)

"הקריירה החדשה של סילבן שלום - חצי שנה לאחר שפרש מהפוליטיקה בעקבות טענות להטרדות מיניות"(דה מרקר, קישור)

נפתח בעניין סילבן שלום - בכתבה מתוארת פתיחת חברה חדשה, המנהלת פגישות בהם שלום לא נוכח. הפעילות היחידה בחברה מיוחסת לאדם בשם משה בנימין - שלא נטען בכתבה כי הוא קשור כיום לשלום. בעבר, היה יועץ לסילבן שלום בעת כהונתו כשר. שלום מצידו (כפי שמצויין בכותרת המשנה, יאמר לזכות דה מרקר) מכחיש כל קשר לחברה. לאורך הכתבה אין שום אינדיקציה לקשר של שלום לחברה מעבר למשפט "ל–TheMarker נודע כי חצי שנה בלבד לאחר שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, שלום פתח חברת ייעוץ..." - אז מצד אחד "נודע להם" ממקור עלום שם, ללא כל ראייה תומכת וללא כל קבלת אחריות על הפרסום, ומאידך הכחשה גורפת וחד משמעית של שלום. ניתן להניח כי לו זו אכן קריירה חדשה של סילבן שלום (כפי שצויין בכותרת), מדובר על הכחשה שקל מאוד לפרוך - דבר שדה מרקר לא הצליחו לעשות.

כך גם בעניין דחיית פתיחת קו הרכבת המהיר לירושלים - "בכירי רכבת ישראל צפויים לקיים פגישה עם גורמים במשרד התחבורה בכדי לדון בחריגה בלוח הזמנים בעבודות הקו המהיר מתל אביב לירושלים, שעל פי הערכות עלולה לעכב את פתיחתו בחצי שנה". בכתבה מתוארות בעיות ידועות. כמו כן, אנו מדווחים (בסוף הכתבה, מתוך תגובת הרכבת) על פגישות בין משרד התחבורה ובין אנשי רכבת ישראל במטרה לדון ב"פתרונות וחלופות למהמורות אלו", פתרונות שקיימים - לפחות לפי ההודעה הרשמית של רכבת ישראל. אמירה זו של רכבת ישראל לא הוכחשה בכתבה.

אז נכון - הכתבה מציינת כי "על פי הערכות עלולה לעכב את פתיחתו בחצי שנה". והנה שוב, הערכות גורם עלום שם שאינן נתמכות בידי כל גורם רשמי שהוא או על ידי עובדה בשטח כלשהי נהפכת בכותרת לעובדה מוגמרת.
עיתונות במיטבה.

גבעת עמל - על המרחק בין ההחלטה השיפוטית והתיאור שלה בתקשורת

"בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול (א') תביעה ייצוגית של תושבי גבעת עמל ב' נגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב וקבע כי פינויים של אלה ייעשה תמורת פיצוי של דירה ממוצעת באזור." (גלובס, 19.9.2016, קישור)

"פשרה: 120 משפחות מגבעת עמל יקבלו פיצוי בשווי דירה ממוצעת בשכונה - כ-3.5 מיליון שקל.

הסכם הפשרה שאושר ע"י השופטת מיכל אגמון-גונן ...." (דה מרקר, 19.9.2016, קישור)

אלו הכותרות של שתי כתבות מלפני ימים מספר שמספרות לנו על קבלת תביעה יצוגית בעניין ומתן פיצוי לא מבוטל לקבוצה.

בכתבות אנו למדים את הנקודות העיקריות הבאות:

1. יש החלטה של השופטת בדבר אישור הסכם פשרה.

2. כ-100 משפחות יקבלו פיצוי בשווי של דירה ממוצעת בשכונה - כ3.5 מיליון ש"ח.

בתים בגבעת עמל. ויקיפדיה.

ומה האמת? ששני הדברים האלו לא נכונים.

המסמך של השופטת כלל אינו פסק דין. מדובר על מסמך ארוך בו היא מתארת את הצעת הפשרה שהיא הציעה בדיונים קודמים, הצעה שהסכימו לה התובעים - נציגי התושבים הגרעיניים.

בהחלטתה, השופטת מבקשת לקבל את תגובת אחד הצדדים שכנראה די זניח לעניין לשיטת דה מרקר וכלכליסט - הצד המשלם. 

לפי הצעת השופטת עד 9% מסכום הפיצוי ישולמו על ידי המדינה, השאר על ידי בעלי הקרקע.

החלטת השופטת שהיוותה את הטריגר לכתבות הינה שעל המשלמים  - היזמים - להעביר את תגובתם עד לתאריך 1.11.2016. כמובן שהיא ממש לא אישרה את הסכם הפשרה, היא רק הציעה אותו.  זה הכל.

ובעניין הנקודה השנייה, הקובעת כי המשפחות הגרעיניות יקבלו סכום השווה לדירה ממוצעת באזור.

בהצעת השופטת הוצע בבירור כי כל פיצוי שמשפחה גרעינית כלשהיא קיבלה לאורך הדרך יקוזז מסכום הפיצוי שהיא אמורה לקבל לפי הסכם הפשרה המוצע. 

ניתן היה להסתפק בחיפוש מהיר בגוגל ולמצוא לא מעט הסכמי פיצוי בסכומים לא מבוטלים בשנים היחסית אחרונות - אך מה לנו לרעות בשדות זרים - התובעים עצמם בבקשתם לאישור התובענה היצוגית רושמים כי במהלך השנים 1965-1985 "חלק לא מבוטל (מהתושבים)... התפנו מבתיהם בהם שוכנו כדין בהוראת המדינה תמורת צרור נקוב..." (סעיף 107) - "צרור נקוב", בלשון אחרת - משמעו פיצוי כספי שישוערך לשוויו כיום ויקוזז מהסכום שהמשפחה תקבל.

בנוסף אליהם - רבים מאוד (עד כדי כולם, אולי) מאלו שלא קיבלו "צרור נקוב" בשנים אלו, קיבלו בשנים מאוחרות יותר.

למעשה - רוב המשפחות קיבלו פיצויים (חלקם, יש הטוענים - יותר מפעם אחת, אך זה אינו מתקשר לעניינו), ואין לדעת האם, וכמה, יקבלו אם וכאשר תתקבל הצעת הפשרה.

ונקודה אחרונה - המונח "משפחה" בעניינו אינו מדבר על משפחה של שני הורים וילד  בשנת 2016 - המדובר על צאצאי משפחה גרעינית בשנת 1691 - לפני יותר מיובל שנים. 

למעשה, אותן המשפחות הגרעיניות הפצלו כבר למאות רבות של משפחות שיצטרכו לחלק את הכסף בינם.

אבל למה להרוס כותרות וכתבות טובות בעובדות קטנוניות?

התפקיד של YNET במחזה של משפחת נקש

בפוסטים הקודמים תיארתי את המקרה החמור של הסתרת העובדות בYNET ש"חשפו" את סיפורה של גלית נקש והקטינה שבאה איתה יחד לארץ מסרי לנקה, בדרכון מזוייף.
הצבעתי על כך שהכתב עמרי אפרים הסתיר את העובדה המהותית העיקרית בסיפור - קבלת תוצאות שליליות לבדיקת הרקמות שנערכה לנקש, לבקשתה.
הסתרה זאת, יחד עם הצגת מידע בצורה מטעה ועוד מספר הסתרות קטנות הציגו תמונה הפוכה משהיא באמת.
כך, הוצג בתקשורת הסיםור כפי שנבנה עלך ידי נקש בדבר דרישת המדינה לגרש את ביתה הביולוגית.

הפעם אתייחס לתפקיד אליו נכנס הכתב, ייתכן אף כי בתום לב. ראשית לכל - עדכון קצר.

הפוסט הקודם התייחס להחלטות בית המשפט (הגלויות בלבד) עד לתאריך פרסום הפוסט בלבד.

מאז, הוגשה שוב בקשת ערעור על אי גירוש הילדה, והתפרסמה החלטה חדשה מלאה בפנינים כנגד נקש, וכדוגמא, לדברי השפוטת: "לבי אומר לי שמסכת השקרים המסועפת בה נקטה המבקשת כפי שפורט בהחלטות הקודמות היא מקוממת ומצדיקה כשלעצמה את דחיית הערעור בו מבוקש למעשה להורות על עיכוב גירושה של הקטינה"

למרות זאת בסופה של החלטה, החליטה כבוד השופטת לדחות את גירוש הילדה עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה - ותוך כדי מאפשרת לנו צוהר לדיון שם.

ככלל, דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם חסויים. גם בכתבות בתקשורת בעניןי נקש לא הורחב עליהם, אבל כעת זה מתחיל להיחשף, לכאורה.

כעת מתגלה כי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה כלל אינו נסוב סביב שאלת האימהות של נקש.
אכתוב שנית - ה"קייס" בבית המשפט לענייני משפחה אינו גלית נקש.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה נסוב סביב הדרישה להכיר בגבר ישראלי כאביה של הקטינה - ואצטט את המשפט המסיים את החלטת השופטת רות לבהר שרון "... עד מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט למשפחה לגבי אבהות הקטינה בתיק תמ"ש...".
זו הסיבה שהקטינה נשארת בארץ לעת עתה.
אגב, מבחינת אפשרויות העלילה הקיימות בידי נקש זו התפתחות סבירה - נקש אינה האמא, ביולוגית. מאידך, גם באם תתקבל גירסתה כי היא פונדקאית, הדבר אינו מקנה אזרחות ישראלית לילדה (להבנתי הבלתי משפטית). חייבים אבא ישראלי. גם באם בית המשפט למשפחה יכריע כי נקש ילדה את הקטינה (אך אינה אמא ביולוגית), זה לא רלוונטי לעניין הכניסה לארץ.


ואחרי העדכון, לעניינו - הסיקור התקשורתי:

ניתן להניח כי נקש ידעה מראש כי  תוצאות בדיקת הרקמות תהיינה שליליות.
אז מדוע היא, ובני משפחתה, יצאו לקמפיין תקשורתי - שכלל ראיונות לערוצי אינטרנט, ראיונות ברדיו, פייסוק ועוד ועוד בדרישה שיתנו להם לבצע את הבדיקה? שעל זה הם שמים את יהבם? הרי הם ידעו כי תוצאות הבדיקה לא יעזרו להם בבתי המשפט.

מגלגול הסיפור נובעת מסקנה אחת בלבד - משפחת נקש השתמשה בכלי התקשורת כאמצעי להטיית דעת הציבור מתוך הנחה כי סיפור שנשמע טראגי בתקשורת יזכה ליד רכה יותר מרשויות החוק.  התקשורת בחרה שלא לבדוק את העובדות, ונפלה בפח.


ועדיין, בYNET לא מתנצלים.
ועדיין, בYNET לא ענו לפניותיי.
ועדיין, מועצת העיתונות "מטפלת בפנייתי", למרות שעל פי הנוהל הפנימי שלה החלטה כבר היתיה אמורה להתקבל זה מכבר.

שתי שאלות שפתוחות בפני כרגע הינן:
1. מדוע משפחת נקש לא בחרה להציג את האב הישראלי בתקשורת?
"אב אוהב מנוע מהכנסת ביתו לארץ" זו כותרת שבהחלט יכולה לתפוס.
2. מדוע בהליך המתנהל למול האב-לכאורה לא מתקיימת בדיקת רקמות פשוטה, כפי שנעשה למול גלית?

ההשערה שלי היא כי נקש היא זו המבקשת להכיר באזרח פלוני כאב- זאת כאשר האב לא בהכרח מעוניין להכיר באבהותו, ולכן מסרב לעבור בדיקת רקמות. זה ניחוש גרידא, אין לי דרך נכון לעתה לבסס זאת.
פנייתי למשפחת נקש לתגובה לא נענתה.

מקרה גלית נקש - עדכון בעניין YNET ומועצת העיתונאות

בהמשך להבטחתי בפוסט הקודם לעקוב אחרי פרשת ההטייה החמורה בדיווח בעניין פרשת גלית נקש בYNET, פניתי בתאריך 24.8.2016 למערכת YNET, ואפילו תיזכרתי אותם לאחר מספר ימים.
במקביל, פניתי לכתב - עד לרגע זה לא קיבלתי כל תגובה.

מתוך מאמץ לחלץ אות חיים כלשהו מהמערכת, שלחתי תלונה מפורטת למועצת העיתונות בישראל - הגוף האמון על דיווח אתי ומדוייק באמצעי התקשורת בישראל.

נכון, אני לא אוהד גדול של הגוף הזה - כפי שכבר ציינתי בפוסט זה (זהו פוסט המשך לפוסט ראשוני, כדאי לקרוא לפי הסדר) - אבל מאז הפוסט הקודם כבר עברו כשנתיים, אז החלטתי לתת להם צ'אנס.

הם טרם ענו לי.

גם YNET טרם ענו לי.

אבל אל דאגה, אני סבלני מטבעי.

תכף נגיע לעשרת ימי תשובה, נקווה שעד אז תתקבל לפחות אחת התשובות...

YNET מסתירים עובדות בהתאם לאג'נדה - מקרה גלית נקש

השם גלית נקש (47), עד לפני שבועות מספר, היה חסר משמעות לרוב אזרחי ישראל.

יום אחד, אי שם בתחילת אוגוסט - היא נחתה בנתב"ג יחד עם תינוקת. לביקורת הגבולות הציגה דרכון מזוייף, והיא טוענת  כי מדובר על ילדתה.

לכאורה זו פרשה שאין בה עניין ציבורי מיוחד, אך בYNET הקדישו לכך לפחות 4 כתבות לא קצרות:

1. 8.8.2016: "ישראלית מוחזקת בנתב"ג עם תינוקת: "זו בתי". משרד הפנים: "הילדה זרה" (קישור), עומרי אפרים ואיתמר אייכנר
2. 9.8.2016 "התינוקת לא תגורש מישראל עד לבדיקת רקמות" (קישור),עומרי אפרים ואיתמר אייכנר
3. 11.8.2016: "התפתחות משמעותית בפרשת התינוקת בנתב"ג, הגירוש עוכב" (קישור) עומרי אפרים
4. 22.8.2016: "פרשת התינוקת בנתב"ג: "לא הוצג ולו מסמך אחד" (קישור)עומרי אפרים

כחוט השני, כל הכתבות סובלות מהמחלה הרגילה של נטייה חד צדדית, והתייחסות למערכת החוקית כמעמסה חסרת היגיון שרק מחפשת לפגוע באזרח הקטן, אבל זה בנורמה - לא אתייחס לזה.

בפוסט זה אתרכז בכתבות מספר 3 ו-4, ואספר לכם מה לא מסופר לכם בכתבות אלו - הכל על מנת להציג את הסיפור בצורה חד צדדית.

בכתבה מספר 2 אנו למדים כי גברת נקש אמרה:

"אני מתחייבת לבצע את בדיקת הרקמות עוד היום. הובהר לי שאני מוותרת על כל טיעון להמצאת מסמכים, והוסבר לי כי תוצאות הבדיקות יגיעו עד ערב שבת. ככל שהבדיקה תהיה שלילית לא יהיה צורך בהחלטת בית משפט והילדה תגורש".

בהמשך לזה, אנו קוראים בכתבה מספר 3 כי "ישנה התפתחות משמעותית והילדה לא תגורש". לאורך כל הכתבה ישנם משפטים המכילים את "תוצאות הבדיקה" מחד, ואת ה"התפתחות המשמעותית" ש"בגללה הילדה לא תגורש", מאידך. כתבה זו נכתבה לאחר שהבדיקה כבר נעשתה, והקורא הסביר יכול להאמין כי התוצאות תומכות בגרסת נקש. קשה לדעת, זה עדיין חסוי.

ב-22 לחודש, בכתבה מספר 4 - מסוקרת החלטה לא חסוייה בה השופטת מבקרת את נקש, והכתבה אף מצטטת מתוכה: "חסרונם של המסמכים תמוה. איך אימא שזכתה להריון כה יקר, בגיל מבוגר, לא תקיים מעקב רפואי מסודר על התפתחות העובר?"

בנוסף, הכתבה מציינת כי השופטת "תקפה גם את שינוי הגרסה של נקש לאחרונה - לאחר ההתפתחות המשמעותית בפרשה שחלה בשבוע שעבר".

משונה, מה זו ה"התפתחות המשמעותית" המדוברת? ניתן להניח שהיא עדיין חסוייה, אחרת בטח היו מספרים לנו עליה - נכון?

אז זהו, שלא. 

פתחתי את ההחלטה הלא חסוייה מהתאריך 22.8.2016 (ראו למטה) - ולהלן עיקרי הדברים:

1. בראשית ההליך נקש טענה להיותה האם הביולוגית. נקש הסכימה לבדיקת רקמות והתחייבה כי במידה והתוצאות יהיו שליליות "היא מתחייבת שלא להגיש כל בקשה נוספת לעיכוב גירושה של הקטינה מהארץ"
2. תוצאות בדיקת הרקמות היו שליליות!! - וזה לא נתון חסוי!
3. בעקבות תוצאות הבדיקה השליליות, חלה "התפתחות משמעותית" שבאה לידי ביטוי בשינוי גרסתה של נקש - חרף התחייבותה המפורשת - הטוענת כעת כי היא רק ילדה את התינוקת -  מתרומת ביצית וזרע של אחרים.
4. נקש לא הראתה כל מסמך התומך ולו באחת מטענותיה.
5. הסיבה היחידה לאי גירוש מיידי של הילדה הינה שהמדינה טרם ביקשה זאת. נקש מצידה ביקשה להורות על עיכוב ביצוע גירוש עד לסיום הדיון בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, אך השופטת דחתה בקשה זאת מכל וכל.

מדוע  YNET הסתירו את תוצאות בדיקת הרקמות?

מדוע YNET לא פירטו את שינוי הגירסאות של נקש?

מדוע  התחייבותה של נקש שלא להגיש כל בקשה נוספת במקרה של תוצאה שלילית בבדיקת הרקמות צויינה רק בטרם התקבלו התוצאות - ולא לאחר שהפרה את התחייבותה?

מדוע YNEY יצרו מצג שווא לפיו אי גירוש הילדה קשור ל"התפתחות המשמעותית" - מצג שנסתר לחלוטין בהחלטת השופטת?

אני מבטיח לשאול אותם, חושבים שתהיה תשובה טובה? 

וסתם שאלה שלא נותנת לי מנוח - מדוע יוסי נקש, אחיה של גלית, הוא צד לתביעה?

הבלוף של הבלוף

כל פעם מפתיע מחדש כמה שהמסך סובל את הכל.

קראו את הכותרת הבומבסטית: "הבלוף מאחורי "התוספת ההיסטורית" של 1,000 מיטות אשפוז" (שי ניב, גלובס, קישור)

קראו תת הכותרת "נתניהו הודיע ב-2011 על "פתרון הבעיה" - אולם מאז שנת 2000 נרשמה ירידה של 18% במספר המיטות לאשפוז"

אכן מדהים - הבטיח תוספת וקיבלנו ירידה. גם מי שיקרא את הכתבה יראה שלכאורה מדובר בכתבה רצינית, מלאה בנתונים ומספרים - אבל רק מי שיבדוק, יגלה שהכל בלוף.

הבלוף מאחורי הכתבה ההיסטרית על הבטחת ביבי לתוספת מיטות אשפוז.

התחלתי לחשוד כשקראתי את תת הכותרת, בה צויינה ירידת מספר המיטות משנת 2000 ב18%. הרי ההבטחה ניתנה ב2011 - למה להציג נתונים משנת 2000? 

אלו נתונים לא רלוונטים. השאלה היא כמה מיטות נוספו מאז שנת 2011. 

לאחר קריאה ראשונית של הכתבה התמיהה שלי התחדדה - נתניהו הבטיח תוספת למספר האבסולוטי של מיטות האשפוז בארץ - מסתבר שהנתון של 18% ירידה אינו נוגע למספר האבסולוטי, כי אם ליחס בין האוכלוסייה למספר המיטות - שוב, לא נתון שנתניהו הבטיח משהו לגביו.

אז בדקתי - ולא הייתי צריך להרחיק נדוד. כל הנתונים בטבלה שבכתבה.

בשנת 2011 היו בסך כל המחלקות שמצויינות בטבלה 43030 מיטות.

בינואר 2016 - בתום חמש שנים מהבטחת נתניהו להוסיף תוך 5 שנים 1000 מיטות - היו 44762.

בחישוב פשוט, מדובר על תוספת 5 שנתית של 1732 מיטות. 70% יותר ממה שנתניהו הבטיח.

נכון - אין באמור להגיד שהגענו לממוצע האירופאי.

נכון - ייתכן וזה לא עומד בקצב גידול האוכלוסייה.

אבל - יצירת מצג שווא כאילו נתניהו לא עמד בהבטחתו זה בלוף.