‏הצגת רשומות עם תוויות אינפוגרפיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אינפוגרפיקה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

אוכלוסיה בה כולם מעל הממוצע?!

הזדמן לי לקרוא את הכתבה המתהדרת בכותרת "השופטים בישראל נלחמים על העלאה - אבל הם משיאני אירופה בשכר" (TheMarker, קישור), והופתעתי מהתמונה הזו:
הנתונים קצת מבלבלים - אבל באופן מדהים יוצא שבכל המדינות למעט תורכיה שופטים מרוויחים מעל הממוצע - אז כיצד הממוצע כל כך נמוך?!
לו הייתי מבצע חישוב ממוצע על סמך הנתונים באיור, הממוצע היה יוצא הרבה הרבה יותר גבוה מהכתוב (זה כל כך מובן מאליו שלא טרחתי לחשב).

אז טרחתי וחיפשתי את הנתונים עליהם מתבססת הכתבה, והגעתי לדו"ח של האיחוד האירופאי, כאן (הנתונים הרלוונטים בעמוד 110) -ומסתבר לי שיש שם קרוב ל40 מדינות שנסקרו, לא רק אותן 9 מדינות מהאיור - והממוצע של כל ה40 תואם את הנכתב באיור.

אז לפי איזה קריטריון הוחלט אילו מדינות תיכנסנה לאיור? אין קריטריון ברור.

לא מדובר על המדינות בעלות השכר הגבוה ביותר - לוקסמבורג וקפריסין למשל, עקפו מספר מדינות שנכנסו לאיור.
גם לא מדובר דווקא על המדינות הגדולות ביותר -שהרי אוקראינה, למשל, לא הוכנסה לאיור.
אז מה כן? ובכן, התשובה ברורה - סתם. אין קריטריון.

שימו לב שסדר המדינות באיור, למעט טורכיה, הינו סדר אלפאבתי הפוך  באנגלית.
ישראל היא המדינה האחרונה בטבלה - ולפניה בסדר יורד (לא רציף) המדינות שודיה, ספרד, פורטוגל, גרמניה, פינלנד, בלגיה, אוסטריה. טורכיה הובאה לבסוף רק כדי להציג מדינה אחת שתהיה מתחת לממוצע.
המאייר סתם עבר על הרשימה, בחר מדי כמה שורות מדינה בה שופט מקבל יחסית הרבה והמשיך הלאה.
אגב: גם בבחירת טורכיה לא הושקע מאמץ מיוחד, זו המדינה הצמודה לישראל בטבלה.

האם סביר להציג נתונים כאלו בלא לציין כי מדובר על מדגם לא מייצג (אם הוא היה מייצג, הממצע היה תואם את הממוצע המוצב באיור)? בעייני, לא סביר.

אבל מעבר לתצוגה הרעה - אתייחס לבחירת הנתונים.
באיור מוצגים נתונים באלפי יורו - ללא כל נירמול יחסי למדינה - למרות שנירמול שכזה מופיע בדו"ח - היחס בין המשכורת לבין המשכורת הממוצעת במשק.
למה לבחור נתון פחות אינפורמטיבי, ולהשליך לפח את הנתון היותר איכותי?

נ.ב: במקרה זה, עבודה מקצועית לא הייתה פוגמת במסר אותו רצה הכותב לכתוב. גם לאחר נירמול, שכר השופטים נראה גבוה (מה שגם מצויין מילולית בדו"ח), והצגת מדינות נוספות באיור הייתה ממחישה זאת היטב. זה סתם עבודה לא מקצועית, אפילו לא בשביל לתמוך באג'נדה.
חבל.

יום ראשון, 17 בספטמבר 2017

על איורים ונתונים בTheMarker

זו לא הפעם הראשונה שאתייחס למחלקה הגרפית של TheMarker, ולקשר בינה ובין כותבי התוכן.
האיור בו פתחתי לקוח מתוך הכתבה "תשלומי ההשתתפות העצמית בבריאות פוחתים - וגירעון קופות החולים גדל" (קישור).
הכתבה מביאה נתונים מתוך דו"ח שפירסם משרד הבריאות על פעילות הקופות לשנה שעברה (2016) - וכשלעצמה יש בה כשלים רבים - אך פוסט זה מתייחס רק לאיור, ולהלן הביקורת:

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

אחד מתוך שלוש או למול שלוש?

"

"הסיכוי להמיר דוח תנועה לאזהרה - 1:3" - כמה זה באחוזים? התשובה ברורה - 25%.



ואמחיש מתחום הכדורגל. 
נניח שמשחק הסתיים בתוצאה 3:1 - ברור שהקבוצה שהבקיעה שער אחד הבקיעה 25% מסך השערים במשחק, 1 מתוך 4 שערים שהובקעו בסך הכל במהלך המשחק.

אבל למרות שזה משהו שכל אדם מן השורה מבין, ושעל אחת כמה וכמה שהיה צפוי שמערכת עיתון כלכלי תדע זאת - מקריאת הכתבה (קישור) עולה שכוונת המשורר (אכן - משורר. כנראה שלא כלכלן) היא דווקא לשליש - אחד מתוך שלוש - לא אחד כנגד שלוש (כלומר - 1 מתוך 4).

אולי לכן זה כל כך "בלעדי".

יום שני, 2 בינואר 2017

קצת על העתק-הדבק בדה-מרקר

אחד הכללים הראשונים שלמדתי בבית הספר היסודי במהלך לימודי החשבון, היה שלאחר פתרון תרגיל יש לבדוק האם התשובה נופלת במתחם המצופה, במתחם הסביר. 

למשל: אם פיתרון השאלה הינו שהמכונית נוסעת במהירות הקול, או שהמטוס טס במהירות חצי קמ"ש, כנראה שמשהו לא ממש נכון בפיתרון. יש לחפש את השגיאה.

את הבדיקה הזאת הפעלתי על הגרף שפורסם היום בדה מרקר, במסגרת סיקור דו"ח של חברת הייעוץ האסטרטגי הגרמנית רולנד ברגר, שהוגש באחרונה למינהלת לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה (קישור).

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

הבלוף של הבלוף

כל פעם מפתיע מחדש כמה שהמסך סובל את הכל.

קראו את הכותרת הבומבסטית: "הבלוף מאחורי "התוספת ההיסטורית" של 1,000 מיטות אשפוז" (שי ניב, גלובס, קישור)

קראו תת הכותרת "נתניהו הודיע ב-2011 על "פתרון הבעיה" - אולם מאז שנת 2000 נרשמה ירידה של 18% במספר המיטות לאשפוז"



אכן מדהים - הבטיח תוספת וקיבלנו ירידה. גם מי שיקרא את הכתבה יראה שלכאורה מדובר בכתבה רצינית, מלאה בנתונים ומספרים - אבל רק מי שיבדוק, יגלה שהכל בלוף.

הבלוף מאחורי הכתבה ההיסטרית על הבטחת ביבי לתוספת מיטות אשפוז.

התחלתי לחשוד כשקראתי את תת הכותרת, בה צויינה ירידת מספר המיטות משנת 2000 ב18%. הרי ההבטחה ניתנה ב2011 - למה להציג נתונים משנת 2000? 

אלו נתונים לא רלוונטים. השאלה היא כמה מיטות נוספו מאז שנת 2011. 

לאחר קריאה ראשונית של הכתבה התמיהה שלי התחדדה - נתניהו הבטיח תוספת למספר האבסולוטי של מיטות האשפוז בארץ - מסתבר שהנתון של 18% ירידה אינו נוגע למספר האבסולוטי, כי אם ליחס בין האוכלוסייה למספר המיטות - שוב, לא נתון שנתניהו הבטיח משהו לגביו.

אז בדקתי - ולא הייתי צריך להרחיק נדוד. כל הנתונים בטבלה שבכתבה.

בשנת 2011 היו בסך כל המחלקות שמצויינות בטבלה 43030 מיטות.
בינואר 2016 - בתום חמש שנים מהבטחת נתניהו להוסיף תוך 5 שנים 1000 מיטות - היו 44762.

בחישוב פשוט, מדובר על תוספת 5 שנתית של 1732 מיטות. 70% יותר ממה שנתניהו הבטיח.

נכון - אין באמור להגיד שהגענו לממוצע האירופאי.
נכון - ייתכן וזה לא עומד בקצב גידול האוכלוסייה.
אבל - יצירת מצג שווא כאילו נתניהו לא עמד בהבטחתו זה בלוף. 

יום ראשון, 26 בינואר 2014

מה שיכול להסתתר מאחורי תמונה תמימה....

עקב עומס חיים כללי (שום דבר חריג, אין צורך לדאוג), לאחרונה קצת קשה לי לפנות זמן ולהעמיק בכתבות שאותן אני קורא, וכפי שניתן לראות הבלוג סובל מריק מסויים.

אבל כמו ילד שאין לו סבלנות לקרוא את ספר, ובוחר "לקרוא" רק את הציורים - תרשו לי לכתוב לכם על הציורים בספר, או בעצם בכתבה.

המדובר על הכתבה שכתב היום ניר חסון באתר הארץ בעניין דחיית ערעור תושבי בית צפאפה בעניין הארכת כביש בגין עד לשכונת גילה (קישור וקישור להורדה).
זו לא הכתבה הראשונה בסדרה שניר חסון מפרסם - וזו הפעם דווקא יחסית הוגנת ובלתי מתלהמת.

אבל התמונה. אויש, כמה שתמונה יכולה לספר.

כפי שניתן לראות, בתמונה המתהדרת בכותרת "הטענות המוצגות בבית המשפט העליון" מוצגות טענות הצדדים - ללא כל התייחסות לעובדה שטענות התושבים, ככלל, נדחו על ידי בית המשפט. מקור הטעות הוא בעובדה שהעורך בחר שלא להשקיע, ופשוט העתיק את התמונה מכתבה קודמת של ניר חסון - כתבה שנכתבה טרם כתיבת פסק הדין (קישור לכתבה).
אבל עזבו אתכם משלומאליות - ככה זה כשאנו בתקשורת אלקטרונית שצריכה להיות זמינה מיידית. בואו נתמקד במפה שבציור.
אני מאמין שאלו מכם שנכנסו לכתבת המקור תכף שמו לב כי לכותב ישנה אג'נדה פרו-תושבי-בית-צפאפא, כפי שכבר ניתן להבין מהכותרת "כביש ללא מוצא: המדינה מתנגדת לפתרון שיקל על בית צפאפא". אני מזכיר כי כיום כבר נקבע על ידי בית המשפט כי המדינה צדקה. אבל ניתן לראות זאת גם במפה - ובזאת אתמקד.
אז מה יש בה במפה המוצגת בכתבה? גוש צהוב אחיד אטום, שאת המרקם האחיד שלו מבתרים באכזריות שני קווים אדומים כדם, ובנוסף גם הקו הירוק. מה תפקידו של הקו הירוק במפה? שבתי וקראתי את הכתבה שהתפרסמה היום ולא מצאתי כל התייחסות שהיא למונח "קו ירוק". הוא פשוט לא מופיע. חזרתי לכתבה המקורית ממנה נלקחה התמונה - גם שם אין כל התייחסות לקו הירוק. גם אין סיבה להתייחס אליו. מדובר על התנגדות אזרחית לבנייה, כפי שהתנגדו תושבים בכל השכונות הסמוכות לפרוייקטי בנייה מסיבית בכל הארץ. אין כל טענה לקביעת עובדות מדיניות וכדומה. אז למה להוסיף אותו למפה? תכף אשוב לענות על זה.

והקווים האדומים? טוב. אלו הכבישים החוצים את הכפר. אבל שימו לב - בכתבה מוזכר רק כביש אחד שחוצה את הכפר - מהו הקו השני? ובכן - הקו השני הוא הכביש החדש שיחבר את חלקי הכפר. אז זה בעצם כביש טוב, למה הוא אדום?

להערכתי שני הקווים המיותרים נכתבו מתוך מגמה אחת - ליצור תדמית של רשת שלמה שתחלק את הכפר למספר חלקים. ואם אפשר להציג זאת כחלק מהכיבוש, מה טוב.
אבל גם חסרים קווים במפה. במתחם הצהוב האטום כבר יש שני כבישים ראשיים החוצים את הגוש הצהוב - דרך ברעם וכביש גילה. הם לא מסומנים, אולי כדי להשוות למצב הקיים ארשת אידיאלית, אותה הקווים המתכוננים רוצים להרוס? הרי אם הכל גם ככה כבר מחולק, מה הבעייה להוסיף עוד קו או שניים?

אבל זה לא הכל. 

כמי שמכיר את האזור איכשהו האזור האטום היה נראה לי גדול מדי. פניתי למערכת הGIS של עיריית ירושלים, לבדוק מה שטחה של השכונה. מסתבר שהמפות נראות שונות. בעוד שבאתר העירייה מסומן רק השטח של השכונה, הרי שבכתבה "סופחו" לשכונה שטחים ריקים, שטחי משחקים של שכונת גונן, וכל שכונת גבעת המטוס.
אבל תרשו לי להצביע על עובדה נוספת שהתבררה לי תוך כדי שיטוט במפות. שימו לב לשכונת בית צפאפה בGoogle maps. הגידו לי - האם כרגע הכפר אינו מחולק? האם לנו, הקוראים לא מגיע לראות שלמעשה הכפר בנוי טלאים טלאים, ואינו בנוי בצורה אחידה? האם זה ראוי ליצור מפה המספחת שטח לתוך השכונה, לתאר כבישים שנועדו לטובת התושבים ככבישים הבאים להפריע לתושבים, ובנוסף לאטום את כל האזור על מנת שאנו, לקוחות העיתון, לא נוכל לראות את תמונת המצב האמיתית - ישוב הבנוי טלאים טלאים? 
ומילא פעם ראשונה, אבל לשוב ולהעתיק את אותה מפה גם כשהטקסט סביבה כבר לא רלוונטי? חבל. פשוט חבל.
מפת שכונת בית צפאפה, מתוך אתר עיריית ירושלים
מתןך הכתבה כפי שפורסמה היום, 26.1.2014