‏הצגת רשומות עם תוויות גלית נקש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גלית נקש. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

הכרעת ערעור Ynet בפרשת נקש

תקציר, למי ששכח:

באוגוסט 2016 פורסמה בYnet סדרת כתבות בעניין גלית נקש, שהגיעה לארץ בלווית תינוקת, תוך הטענה כי מדובר על התינוקת שלה.

נקש, שסוקרה כמי שכל מבוקשה היה לעבור בדיקת רקמות על מנת להוכיח את טענתה, אכן עברה בדיקת רקמות, שהצביעה על כך שהיא אינה האם הביולוגית, אך מתוצאות הבדיקה עלה כי קרוב לוודאי שקרוב משפחתה מדרגה ראשונה הינה/הינו האב או האם, ואכן - בשלב זה אחיה של נקש הצהיר כי הוא האב, וכי הוא מבקש שלא לגרש את התינוקת מתוקף היותה בת לאב ישראלי.

הסיקור הYnet הסתיים בשלב בו התקבלה, באופן זמני, בקשתו של האב להתליית הגירוש עד לקבלת החלטה סופית בבית המשפט לענייני משפחה.

בYnet בחרו שלא לפרסם את העובדה כי תוצאות הבדיקה הראו כי נקש (הגברת) אינה האם, או לדווח על השינוי בגרסתה תוך טענה כי הוטל על העניין חיסיון, למרות שהחלטות בית המשפט פורסמו באתר בית המשפט.
מאידך - ולמררות החיסיון לכאורה - Ynet פרסמו בעמוד הראשי את העובדה כי התינוקת לא תגורש "עקב התפתחות משמעותית".

בפוסטים שכתבתי בזמנו (קישור לפוסט הראשון בעניין) עמדתי על הדיווח הסלקטיבי, ובעקבות פנייה שלי ניתנה הכרעה על ידי בית הדין לאתיקה שעל ידי מועצת העיתונות בעניין, קישור לפוסט+ההכרעה המלאה.

בהכרעת הדין נקבע, תוך התיחסות למגוון הכתבות, ותוך דיון מעמיק בניסוחים בכתבות כי Ynet הציגו חצאי אמיתות כך שהוצגה תמונה לא נכונה בפני הקוראים. 

בהתייחס לטענת החיסיון, נקבע בהכרעת הדין כי הוא נכון רק לתקופה מסויימת - ובמסגרת זמן זו Ynet פרסמו דברים שהיו תחת חיסיון, כך שהם פרסמו פרסום שאינו אחראי. הכרעה זו הינה בבחינת "כרה בור ונפל לתוכו" - בתלונתי כלל לא טענתי לטענת חיסיון. הרשעה זו ניתנה אך ורק מכיוון שבית הדין קיבל, חלקית, את טענת החיסיון שנטענה על ידי Ynet.

Ynet נדרשו לפרסם את עיקרי ההחלטה בעמוד הראשי באתר למשך 24 שעות.

וכעת, לפרק החדש:
Ynet ערערו על הכרעת הדין, וכעת קיבלתי לידי את ההכרעה החדשה, מצ"ב הנוסח המלא.

בהכרעת הדין נקבע, בקצרה, כי:

  1. אומנם הוצגו חצאי אמיתות בלבד, אך "זה בסדר". זו רשלנות סבירה.
  2. הם לא מתייחסים לטענת החיסיון שכן הם (בית הדין לאתיקה) לא מוסמכים לכך.
כיצד יש כזה פער בין שני פסקי דין? הנה תשובתי:

בהשוואת שתי הכרעות הדין ניתן לראות כי בעוד שההכרעה הראשונה התייחסה לתוכן של הכתבות - למידע שהופיע ולמידע שלא הופיע - הרי שבהכרעת הדין השנייה נעשו מאמצים מרובים להקטין את היריעה הנידונה.

  1. ההחלטה שלא לדון כלל בטענת החיסיון: טענת החיסיון הועלתה על ידי Ynet "רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות" כפי שנכתב בהכרעה השנייה. לכן הם פטורים מלהתעסק בטענה זו?! הרי ההסבר של Ynet הוא מהותי להכרעה. מדוע "רק כהסבר"?!
  2. צמצום ההתיחסות לכתבה אחת בלבד: מסיבה שאינה נהירה, ומבלי לפרט, הוצהר בהכרעה כי היא מתרכזת בכתבה שהתפרסמה בתאריך 11.8.2017 תחת הכותרת "התפתחות משמעותית". בכך "נשכחו" כתבות נוספות. סתם, ככה.
  3. הצגת הסיפור הכרונולוגי שלא כסדרו: בהכרעה השנייה משתמע כאילו לאחר קבלת תוצאות הבדיקה של האם טרם נודע לבית המשפט כי אחיה של נקש טוען לאבהות, ועל כן לא נשאלת השאלה מדוע הדבר לא פורסם בYnet. אך לא כך הדבר. טענת האבהות של אדון נקש עלתה עוד טרם הכתבה בה התמקדה ההכרעה השנייה בדבר ה"התפתחות המשמעותית".
  4. התמקדות בשאלת הניסוח במקום בתוכן: תלונתי התמקדה בעובדה שלא הוצגו עובדות רלוונטיות, אלא רק "חצאי אמיתות", כלשון התקנון. הכרעת הדין לקחה את השאלה ל"אם ניסוחה של הכתבה אכן מהווה עבירה על כללי האתיקה של מוצעת העיתונות", שאלה שתשובתה ברורה מאליו.
בהכרעה השנייה בחר בית הדין להתעלם מהאמירה הברורה, והכמעט טריוויאלית, שבהכרעה הראשונה:

"ככל שYnet סבור היה כי ההחלטה חסויה אסור היה לו לדווח מאום אודותיה, או למצער, מחויב היה להקפיד הקפדה יתרה כי מקצת הפרטים שפורסמו לא יביאו את הקורא לכלל הבנה מוטעית"

בעניין "אי התעסקות הטענת חיסיון שכן זה אינו בסמכותנו", איני מצליח להבין את הטענה הזו. לבית הדין לאתיקה אין כל סמכות חוקית בכלל. לא לקבוע שמישהו שיקר, לא לקבוע שמישהו גזען, לא לקבוע שמישהו פרסמם תמונה של קטין ועוד ועוד פרטים האסורים על פי חוק, ושאסורים גם על פי תקנון האתיקה, עליו בית הדין לאתיקה אמון.

אכן, מובן מאליו כי קביעה של בית הדין בדבר חיסיון אינה שוות ערך לקביעה של בית משפט שיעסוק בעניין לפי חוק העונשין - אך אין בכך לשלול את סמכותו של בית הדין לעניין קיום תקנון האתיקה, בוודאי שלא כאשר העניין הנידון אינו פרסום בלתי אחראי, אלא האם פורסמו כל העובדות שניתן היה לפרסם, עניין שלא נידון כלל בהכרעה השנייה, למרות שזהי ליבת התלונה שלי.



בשורה התחתונה, בYnet פורסמו חצאי אמיתות, בית הדין לא מוכן לבדוק מדוע.

נמשיך:
בהכרעה השנייה, ואף בראשונה, נקבע כי מדובר ברשלנות מהרף הנמוך.
אזכיר כי מדובר במקרה בו אין ספק כי העובדות שלא נכנסו לכתבה הינן "הפיל בחדר", מרכז הסיפור. זוהי "חוסר תשומת לב"? זוהי הסתרה מתוך "ניסוח לא מוצלח"?

עד כאן לעכשיו, בהמשך אספר לכם למה כל כך התאמצו שם להקטין את הסיפור ולהוציא את Ynet ללא כלום...






יום שלישי, 13 ביוני 2017

תובנות בעקבות פרשת גלית נקש, לאור החלטת מועצת העיתונות


לפני מספר ימים פרסמתי בפוסט נפרד את ההכרעה שניתנה על ידי בית הדין לאתיקה שעל ידי מועצת העיתונות בפרשת גלית נקש (לאלו שלא מכירים את פרטי הפרשה ראו את הסיקור הראשוני פה, ואת הכרעת בית הדין פה).


תגובתם הראשונה של אנשים השומעים על כך שהגשתי תלונה למועצת העיתונות בפרשה מגיבים בפליאה, מה אכפת לי מהנושא האיזוטרי הזה? מי בכלל שמע על המקרה? מה חשיבותו?

אנסה להסביר מדוע המקרה הזה חשוב לי.

ראשית, המקרה תפס לא מעט כותרות. הוא פורסם לראשונה Ynet , אך המקרה דווח, גם בNRG, מעריב און ליין, גלי צה"ל ישראל היום, ועוד.
מעבר לסיקור העובדתי - הפרשייה קיבלה סיקור נרחב ואוהד גם בתוכנית "עושים צהריים" בהנחיית יעל דן, בה התראיין אחד מבני המשפחה - כך שהפרשה אומנם קטנה, אך תפסה נפח גדול.

אך לא זה היה הגורם העיקרי לעיסוק שלי בפרשה.

העניין העיקרי בפרשה הזו הינו הבולטות של העיתונאות הרעה, כפי שבאה לידי ביטוי במקרה זה.

למרות שלאורך כל הכתבות לא נאמרה מילה אחת של שקר - התמונה שהצטיירה הייתה רחוקה מאוד מהמציאות - וזו נקודה שחשוב היה לי להבהיר בתלונתי - אי אמירת כל האמת הינו שקר מלא. אני שמח שבית הדין קיבל את העמדה הזאת במלואה - כפי שמתחייב על פי תקנון האתיקה, וגם על פי השכל הישר.

בפרשה זו שזורים מספר בעיות נוספות המאפיינות את מפת התקשורת, היכולות ללמד אותנו מן הפרט אל הכלל - על חלקים נרחבים בתקשורת:

ראשית, אצביע על הבעיות בפרשה בשלב הראשוני - עד לפנייתי למערכת:

  1. העמדת הסיפור האנושי למול הבירוקרטיה: פעמים רבות מדי הסיפור העיתונאי מתמקד בסיפור האנושי הקשה, תוך המעטת החשיבות במערך בירוקרטי תקין. למרות שבשכל אנו מבינים את חשיבות התקינות הבירוקרטית, אנו נוטים לזלזל בה. עובדה זו נכונה פי כמה וכמה כאשר למול הבירוקרטיה עומד מקרה אנושי שליבנו יוצא אליו. מקרים כאלו אנו רואים לרוב ומאוד קשה לעיתים להגדיר אותן משפטית ככאלו שחצו את הקו מהבחינה האתי. אציין מקרה קיצון שכזה בו טיפלתי בעבר באחד מרשתות הרדיו (לא פורסם בבלוג, הטיפול היה למול נציב תלונות ברשות השידור). במקרה זה, לאחר הצגת הסיפור האנושי כלשהו הועלתה לשידור לצורך מתן התגובה פקידה מאחד ממשרדי הממשלה, לאחר שהשדרנית הכתירה אותה בתואר המכובד "גברת בירוקרטיה".
  2. בכתבות השונות ניתן לראות פסקאות שלמות שהינן העתק-הדבק מכתבות קודמות בפרשה. באמצעות שיטה זו ניתן לייצר לכאורה "כתבות עומק" המכילות טקסט ומידע רב, אך המידע לא תמיד עדכני עדיין. במקרה דנן, בכתבות מאוחרות הובאו טענות ומידעים שכבר נסתרו על ידי נקש עצמה בבית המשפט. בעבר כבר התייחסתי לבעייה זו מספר פעמים, ראו למשל בפוסט "מה שיכול להסתתר מאחורי תמונה תמימה
  3. אי הצגת הסיפור השלם: בפרשיית גלית נקש בחרו Ynet שלא לפרסם עובדות מהותיות. בראש ובראשונה כמובן העובדה שלא פורסמו תוצאות בדיקת הרקמות, אך לא רק. חלק אחר מהעובדות פורסמו רק לפעמים, כאשר הן שירתו את הקו של הכתבה - ואדגים: גלית נקש הצהירה בבית המשפט כי במידה ובדיקת הרקמות לא תאשר את היותה אם התינוקת הרי שהיא מסכימה לגירוש הילדה ללא הליך נוסף. עובדה זו סוקרה בהרחבה לפני ביצוע הבדיקה, כאשר אמירה בוטחת שכזו מוסיפה נופך אמינות לטענתה. לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקה, כאשר נקש כבר לא עמדה מאחורי אמירתה זו - טענתה זו כבר לא סוקרה - ואף הושמטה מקטעי ההעתק הדבק שנעשו - זאת למרות שהערך העיתונאי של אמירה זו גדל לאין ערוך בהשוואה לתחילת הפרשה - כאשר נקש מסרבת לבצע את התחייבותה בפני בית המשפט.
  4. ה"מייל האדום": מערכות התקשורת, מתוך מאמץ לקבל סיפורים, מבקשים מהציבור לפנות אליהם במה שנקרא Ynet , "המייל האדום". הבעייתיות במוצר זה היא שהמערכות מקבלות סיפור מעובד חד צדדית ובצורה מוטה. יש צורך בכח רצון אדיר לקבל כתבה מעובדת ולעצור את פירסומה עד לבדיקת העובדות המלאות, כח רצון שלמערכות התקשורת אין אינטרס לפתח. מקרה שכזה כבר סיקרתי בפוסט "הכתבת של גלובס בלבלה אפילו את העורך!" - מקרה בו הסיפור המעובד על ידי הפונה (והכתב התורן) הצליח לגרום לעורך לתת לכתבה כותרת שגוייה.
שנית, הטיפול של המערכת לאחר תלונתי:

הכשלים שצויינו לעיל הינם כשלים שבעיקרם נובעים מעבודה לא מקצועית/רדיפה אחרי תפוקה עיתונאית. בעיות שכאלו אמורות להיפתר במקרים בהן הם מתגלות, לפחות בדיעבד - אך לא כך קורה.

הכתבות פורסמו באוגוסט 2017 - נכון לכתיבת שורות אלו, הכתבות טרם הורדו מהאתר/תוקנו.
פניותיי למערכת כלל לא נענו.

תגובת המערכת, שניתנה למועצת העיתונות על ידי עו"ד - הייתה מופרכת. הטענה לחיסיון התעלמה מכך שהם עצמם פירסמו את הפרשה.
את אי המענה לפניותיי הסבירו בטענת החיסיון - כאשר גם לטענתם יכלו לענות לי ולו בצורה לקונית כי "אין בידם לענות לגופם של דברים עקב חיסיון".

לדיון עצמו הם לא טרחו לשלוח נציג מכיוון ש"אנו בטוחים שתדחו את התלונה המופרכת גם ללא נציג מטעמנו", כפי שאמרו לחבר בית הדין. כל בר דעת - ובוודאי עוה"ד של Ynet שכתב כך מבין שלדיון משפטי מגיעים גם כאשר בטוחים בתוצאה. 
למעשה - מכיוון שתלונתי צלחה מספר בדיקות טרם הגעתה לבית הדין - עצם קיום הדיון מצביע על התיכנות של הכרעה לטובתי, ולכן תגובת Ynet אינה מעידה על ביטחונם בתוצאה, תגובתם מעידה על זלזולם בהליך.

זה המקום לציין לשבח את הכרעת בית בית הדין. בית הדין הכריע כי על Ynet לפרסם כתבת תיקון בנוסח שנקבע - ויחד עם החלטה זו נכתב כי "...היה ו-Ynet יבחרו שלא לפעול כפי הנחיתנו אנו מורים לכלל החברים במועצת העיתונות לפרסם את הכתבה האמורה...".
זוהי שיטה מעניינת לגרום לYnet  לקיים את הכרעת הדין - מעניין האם היא תצלח.

יום חמישי, 8 ביוני 2017

החלטת מועצת העיתונות בעניין פרשת גלית נקש

באוגוסט-ספטמבר פרסמתי מספר פוסטים בעניין הדיווח של YNET בפרשת גלית נקש (קישור לפוסט הראשון בעניין).

כפי שפירסמתי פה, בעקבות אי קבלת תגובה מ-YNET הגשתי קובלנה למועצת העיתונות, וכעת אני שמח לדווח על פסק הדין של בית הדין לאתיקה, שקיבל את טענותיי.

לקריאת פסק הדין המלא יש לגלול לתחתית העמוד


תקציר פסק הדין:

  • בית הדין קיבל את טענותיי והכריע כי הכתבות הביאו לקורא "חלקי אמיתות אשר מביאים בכללם לפרסום שאינו מדויק, מטעה ומסלף", בניגוד לתקנון האתיקה.
  • בית הדין דחה את טענת YNET בדבר חיסיון לכאורה שמנע מהם לפרסם את העובדות שלא פורסמו. בתי הדין קיבל את טענתי כי מלכתחילה לא היה חיסיון, אומנם "ייתכן ויש בסיס לטענת YNET כי ביום הפרסום... סברו כי פרטי הדיון חסויים", אך טענה זו רלוונטית רק לפרסומים הראשונים. 
  • בית הדין קבע כי YNET הפרו את החיסיון (כפי שנטען על ידי YNET) בעצם פרסום הפרטים שכן פורסמו (בפרסומים הראשונים). למעשה, YNET הורשעו בסעיף זה על סמך תגובתם שלהם, תגובה בה טענו לחיסיון - סעיף זה לא נכלל בתלונה שלי.
  • בית הדין קבע נחרצות כי "אם סבר YNET כי ההחלטה חסויה - אסור היה לו לדווח אודותיה. משעה שבחר לדווח אודותיה חרף החיסיון  - מוטלת עליו החובה לוודא כי הדיווח מדוייק" (ההדגשה במקור)
  • בית הדין פסק כי המדובר בעבירה הנמצאת ברף הנמוך של עבירות אתיות, ועל כן ראויה לענישה ברף תואם. YNET ננזפו, והוכרע כי יפרסמו למשך יום בעמוד הראשי נוסח שנקבע, המפרט את החלחטת בית הדין (ניתן לקרוא את הנוסח בקובץ המצורף).
  • לסיום, בית הדין התייחס לעובדה כי YNET בחרו שלא להתייצב לדיון וכתב בין היתר כי "התייצבות זו תשקף את הכבוד אשר רוכש גוף התקשורת או הכתב לחובות האתיות המוטלות על ציבור העיתונאים...". אני אוסיף ואומר שאי התייצבות מלמדת על חוסר הכבוד לחובות האתיות.


בהמשך אתייחס לפרשה במובנה הרחב יותר - אעמוד על הבעיות הקיימות בתקשורת כפי שבאות לידי ביטוי במקרה זה, ומדוע זה מקרה "לדוגמא", למרות שהעבירה האתית הינה ברף הנמוך בלבד.

כעת, נחכה לראות האם YNET יקיימו את פסק הדין.



יום רביעי, 2 בנובמבר 2016

עומרי אפרים - "ושוב חוזר הניגון"

שוב YNET, שוב עומרי אפרים. 

רק לא מזמן דיווחתי על הדיווח השערורייתי של עומרי אפרים בפרשת גלית נקש (קישור), כעת ישנו שידור חוזר.
שוב - כותרת מפוצצת על אזרח חוץ שמסורב כניסה לארץ:"בת 73 נעצרה מול הנכדים בנתב"ג - ונשלחה לכלא".

והעובדות - רק בהסתמך על הנאמר בכתבה. 

המדובר על מריה שמאילובה, גברת בת 73, שמזה מספר שנים מנסה לקבל מעמד בארץ. משפטית - היא סורבה. על פי החוק היא אינה זכאית למעמד. עם זאת, יש לה היסטוריה של שהייה בלתי חוקית בארץ ("שבחי"ת), ובבירור שנעשה מולה בנתב"ג התברר כי אין לה כרטיס חזור והיא לא מביעה כל עניין בחזרה למולדובה.

על פי עובדות אלו, רשות האוכלוסין הסיקה כי גם בביקורה הנוכחי, מטרת הגברת הינה השתקעות בארץ - דבר שהחוק לא מאפשר לה, ולכן אסרו על כניסתה לארץ. לעת עתה היא במעצר (אגב, היא נשלחה למעצר. לא לכלא, כפי שמשתמע מהכותרת).

נציגי המשפחה לא חולקים על מסקנת הרשות - הם רק טוענים שניתן היה להסתפק בחלופות פחות דרסטיות כגון הפקדת ערבות. זה לא קצת תמוה? יש הסכמה (לפחות שבשתיקה) שהיא לא רוצה לצאת מהארץ, אז לבקש שתתחייב שתצא? 

בכל מקרה, אין ספק שהגברת עבריינית, ומטרת בואה הינה לעבור על החוק. אז מה הפסול בכך שהרשות עומדת על קיום החוק?
ובעניין הנתון המזעזע בדבר מעצרה "לעיני הנכדים" - היא הגיע לארץ בצמוד אליהם - היכן ניתן לעצור אותה עם לא לעינהם?

ובהערת אגב - תגובת הרשות מתייחסת לצעקות והאלימות מצידו של החתן בעת האירוע. טענות אלו לא הוכחשו בדברי המשפחה בכתבה גופא - סביר בהחלט כי התנהגות זו מילאה תפקיד מרכזי בכך שילדיו "סובלים מטראומה בעקבות המקרה הזה".

ובנימה אישית לעומרי אפרים: פנה אלייך נציג המשפחה בסקופ, אמר לך שבקשת העלייה של מריה "סורבה בעבר מסיבות שאינו ברורות"- לא חשבת להבין את המשפט הזה? הלא אין דבר כזה "סיבות לא ברורות" - יש עילות קונקרטיות המזכות באזרחות, ומי שלא מסוגל לעמוד בהן, אינו זכאי. כך זה בכל מדינה.
דווקא את הנקודה החשובה ביותר בסיפור - מעמדה החוקי של מריה - החלטת להשאיר "לא ברור". האם זה כי אתה לא יודע? כי אתה יודע, וזה לא מתאים לקו של הכתבה? בכל מקרה, שוב עיתונאות רעה במיטבה.

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

התפקיד של YNET במחזה של משפחת נקש

בפוסטים הקודמים תיארתי את המקרה החמור של הסתרת העובדות בYNET ש"חשפו" את סיפורה של גלית נקש והקטינה שבאה איתה יחד לארץ מסרי לנקה, בדרכון מזוייף.
הצבעתי על כך שהכתב עמרי אפרים הסתיר את העובדה המהותית העיקרית בסיפור - קבלת תוצאות שליליות לבדיקת הרקמות שנערכה לנקש, לבקשתה.
הסתרה זאת, יחד עם הצגת מידע בצורה מטעה ועוד מספר הסתרות קטנות הציגו תמונה הפוכה משהיא באמת.
כך, הוצג בתקשורת הסיםור כפי שנבנה עלך ידי נקש בדבר דרישת המדינה לגרש את ביתה הביולוגית.

הפעם אתייחס לתפקיד אליו נכנס הכתב, ייתכן אף כי בתום לב. ראשית לכל - עדכון קצר.

הפוסט הקודם התייחס להחלטות בית המשפט (הגלויות בלבד) עד לתאריך פרסום הפוסט בלבד.

מאז, הוגשה שוב בקשת ערעור על אי גירוש הילדה, והתפרסמה החלטה חדשה מלאה בפנינים כנגד נקש, וכדוגמא, לדברי השפוטת: "לבי אומר לי שמסכת השקרים המסועפת בה נקטה המבקשת כפי שפורט בהחלטות הקודמות היא מקוממת ומצדיקה כשלעצמה את דחיית הערעור בו מבוקש למעשה להורות על עיכוב גירושה של הקטינה"

למרות זאת בסופה של החלטה, החליטה כבוד השופטת לדחות את גירוש הילדה עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה - ותוך כדי מאפשרת לנו צוהר לדיון שם.

ככלל, דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם חסויים. גם בכתבות בתקשורת בעניןי נקש לא הורחב עליהם, אבל כעת זה מתחיל להיחשף, לכאורה.

כעת מתגלה כי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה כלל אינו נסוב סביב שאלת האימהות של נקש.
אכתוב שנית - ה"קייס" בבית המשפט לענייני משפחה אינו גלית נקש.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה נסוב סביב הדרישה להכיר בגבר ישראלי כאביה של הקטינה - ואצטט את המשפט המסיים את החלטת השופטת רות לבהר שרון "... עד מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט למשפחה לגבי אבהות הקטינה בתיק תמ"ש...".
זו הסיבה שהקטינה נשארת בארץ לעת עתה.
אגב, מבחינת אפשרויות העלילה הקיימות בידי נקש זו התפתחות סבירה - נקש אינה האמא, ביולוגית. מאידך, גם באם תתקבל גירסתה כי היא פונדקאית, הדבר אינו מקנה אזרחות ישראלית לילדה (להבנתי הבלתי משפטית). חייבים אבא ישראלי. גם באם בית המשפט למשפחה יכריע כי נקש ילדה את הקטינה (אך אינה אמא ביולוגית), זה לא רלוונטי לעניין הכניסה לארץ.


ואחרי העדכון, לעניינו - הסיקור התקשורתי:

ניתן להניח כי נקש ידעה מראש כי  תוצאות בדיקת הרקמות תהיינה שליליות.
אז מדוע היא, ובני משפחתה, יצאו לקמפיין תקשורתי - שכלל ראיונות לערוצי אינטרנט, ראיונות ברדיו, פייסוק ועוד ועוד בדרישה שיתנו להם לבצע את הבדיקה? שעל זה הם שמים את יהבם? הרי הם ידעו כי תוצאות הבדיקה לא יעזרו להם בבתי המשפט.

מגלגול הסיפור נובעת מסקנה אחת בלבד - משפחת נקש השתמשה בכלי התקשורת כאמצעי להטיית דעת הציבור מתוך הנחה כי סיפור שנשמע טראגי בתקשורת יזכה ליד רכה יותר מרשויות החוק.  התקשורת בחרה שלא לבדוק את העובדות, ונפלה בפח.


ועדיין, בYNET לא מתנצלים.
ועדיין, בYNET לא ענו לפניותיי.
ועדיין, מועצת העיתונות "מטפלת בפנייתי", למרות שעל פי הנוהל הפנימי שלה החלטה כבר היתיה אמורה להתקבל זה מכבר.

שתי שאלות שפתוחות בפני כרגע הינן:
1. מדוע משפחת נקש לא בחרה להציג את האב הישראלי בתקשורת?
"אב אוהב מנוע מהכנסת ביתו לארץ" זו כותרת שבהחלט יכולה לתפוס.
2. מדוע בהליך המתנהל למול האב-לכאורה לא מתקיימת בדיקת רקמות פשוטה, כפי שנעשה למול גלית?

ההשערה שלי היא כי נקש היא זו המבקשת להכיר באזרח פלוני כאב- זאת כאשר האב לא בהכרח מעוניין להכיר באבהותו, ולכן מסרב לעבור בדיקת רקמות. זה ניחוש גרידא, אין לי דרך נכון לעתה לבסס זאת.
פנייתי למשפחת נקש לתגובה לא נענתה.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

מקרה גלית נקש - עדכון בעניין YNET ומועצת העיתונאות

בהמשך להבטחתי בפוסט הקודם לעקוב אחרי פרשת ההטייה החמורה בדיווח בעניין פרשת גלית נקש בYNET, פניתי בתאריך 24.8.2016 למערכת YNET, ואפילו תיזכרתי אותם לאחר מספר ימים.
במקביל, פניתי לכתב - עד לרגע זה לא קיבלתי כל תגובה.

מתוך מאמץ לחלץ אות חיים כלשהו מהמערכת, שלחתי תלונה מפורטת למועצת העיתונות בישראל - הגוף האמון על דיווח אתי ומדוייק באמצעי התקשורת בישראל.

נכון, אני לא אוהד גדול של הגוף הזה - כפי שכבר ציינתי בפוסט זה (זהו פוסט המשך לפוסט ראשוני, כדאי לקרוא לפי הסדר) - אבל מאז הפוסט הקודם כבר עברו כשנתיים, אז החלטתי לתת להם צ'אנס.

הם טרם ענו לי.

גם YNET טרם ענו לי.

אבל אל דאגה, אני סבלני מטבעי.

תכף נגיע לעשרת ימי תשובה, נקווה שעד אז תתקבל לפחות אחת התשובות...

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

YNET מסתירים עובדות בהתאם לאג'נדה - מקרה גלית נקש

השם גלית נקש (47), עד לפני שבועות מספר, היה חסר משמעות לרוב אזרחי ישראל.
יום אחד, אי שם בתחילת אוגוסט - היא נחתה בנתב"ג יחד עם תינוקת. לביקורת הגבולות הציגה דרכון מזוייף, והיא טוענת  כי מדובר על ילדתה.
לכאורה זו פרשה שאין בה עניין ציבורי מיוחד, אך בYNET הקדישו לכך לפחות 4 כתבות לא קצרות:
  1. 8.8.2016: "ישראלית מוחזקת בנתב"ג עם תינוקת: "זו בתי". משרד הפנים: "הילדה זרה" (קישור), עומרי אפרים ואיתמר אייכנר
  2. 9.8.2016 "התינוקת לא תגורש מישראל עד לבדיקת רקמות" (קישור),עומרי אפרים ואיתמר אייכנר
  3. 11.8.2016: "התפתחות משמעותית בפרשת התינוקת בנתב"ג, הגירוש עוכב" (קישור) עומרי אפרים
  4. 22.8.2016: "פרשת התינוקת בנתב"ג: "לא הוצג ולו מסמך אחד" (קישור)עומרי אפרים
כחוט השני, כל הכתבות סובלות מהמחלה הרגילה של נטייה חד צדדית, והתייחסות למערכת החוקית כמעמסה חסרת היגיון שרק מחפשת לפגוע באזרח הקטן, אבל זה בנורמה - לא אתייחס לזה.

בפוסט זה אתרכז בכתבות מספר 3 ו-4, ואספר לכם מה לא מסופר לכם בכתבות אלו - הכל על מנת להציג את הסיפור בצורה חד צדדית.

בכתבה מספר 2 אנו למדים כי גברת נקש אמרה:
"אני מתחייבת לבצע את בדיקת הרקמות עוד היום. הובהר לי שאני מוותרת על כל טיעון להמצאת מסמכים, והוסבר לי כי תוצאות הבדיקות יגיעו עד ערב שבת. ככל שהבדיקה תהיה שלילית לא יהיה צורך בהחלטת בית משפט והילדה תגורש".
בהמשך לזה, אנו קוראים בכתבה מספר 3 כי "ישנה התפתחות משמעותית והילדה לא תגורש". לאורך כל הכתבה ישנם משפטים המכילים את "תוצאות הבדיקה" מחד, ואת ה"התפתחות המשמעותית" ש"בגללה הילדה לא תגורש", מאידך. כתבה זו נכתבה לאחר שהבדיקה כבר נעשתה, והקורא הסביר יכול להאמין כי התוצאות תומכות בגרסת נקש. קשה לדעת, זה עדיין חסוי.
ב-22 לחודש, בכתבה מספר 4 - מסוקרת החלטה לא חסוייה בה השופטת מבקרת את נקש, והכתבה אף מצטטת מתוכה: "חסרונם של המסמכים תמוה. איך אימא שזכתה להריון כה יקר, בגיל מבוגר, לא תקיים מעקב רפואי מסודר על התפתחות העובר?"
בנוסף, הכתבה מציינת כי השופטת "תקפה גם את שינוי הגרסה של נקש לאחרונה - לאחר ההתפתחות המשמעותית בפרשה שחלה בשבוע שעבר".
משונה, מה זו ה"התפתחות המשמעותית" המדוברת? ניתן להניח שהיא עדיין חסוייה, אחרת בטח היו מספרים לנו עליה - נכון?

אז זהו, שלא. 

פתחתי את ההחלטה הלא חסוייה מהתאריך 22.8.2016 (ראו למטה) - ולהלן עיקרי הדברים:
  1. בראשית ההליך נקש טענה להיותה האם הביולוגית. נקש הסכימה לבדיקת רקמות והתחייבה כי במידה והתוצאות יהיו שליליות "היא מתחייבת שלא להגיש כל בקשה נוספת לעיכוב גירושה של הקטינה מהארץ"
  2. תוצאות בדיקת הרקמות היו שליליות!! - וזה לא נתון חסוי!
  3. בעקבות תוצאות הבדיקה השליליות, חלה "התפתחות משמעותית" שבאה לידי ביטוי בשינוי גרסתה של נקש - חרף התחייבותה המפורשת - הטוענת כעת כי היא רק ילדה את התינוקת -  מתרומת ביצית וזרע של אחרים.
  4. נקש לא הראתה כל מסמך התומך ולו באחת מטענותיה.
  5. הסיבה היחידה לאי גירוש מיידי של הילדה הינה שהמדינה טרם ביקשה זאת. נקש מצידה ביקשה להורות על עיכוב ביצוע גירוש עד לסיום הדיון בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, אך השופטת דחתה בקשה זאת מכל וכל.
מדוע  YNET הסתירו את תוצאות בדיקת הרקמות?
מדוע YNET לא פירטו את שינוי הגירסאות של נקש?
מדוע  התחייבותה של נקש שלא להגיש כל בקשה נוספת במקרה של תוצאה שלילית בבדיקת הרקמות צויינה רק בטרם התקבלו התוצאות - ולא לאחר שהפרה את התחייבותה?
מדוע YNEY יצרו מצג שווא לפיו אי גירוש הילדה קשור ל"התפתחות המשמעותית" - מצג שנסתר לחלוטין בהחלטת השופטת?

אני מבטיח לשאול אותם, חושבים שתהיה תשובה טובה? 

וסתם שאלה שלא נותנת לי מנוח - מדוע יוסי נקש, אחיה של גלית, הוא צד לתביעה?