יום שני, 12 באוקטובר 2015

MRI - האם יצליח לליצמן?

הבוקר נחשפתי לכתבתו של מיקי פלד מכלכליסט, בה הוא מתאר באריכות מדוע - כלשון הכותרת - "הסכם סודי בין משרדי הבריאות והאוצר ימנע קיצור תורי ה-MRI" (קישור לכתבה).
 
מתוך: ויקיפדיה Jan Ainali
ונפתח ברקע: שר הבריאות, עוד בהיותו יציר הכלאיים סגן-שר-במשרד-הבריאות-במעמד-שר הודיע על רפורמה בתחום מכשירי ה-MRI. במסגרת רפורמה זו הצהיר ליצמן כי מחירי הבדיקות ירדו בצורה דרמטית של כ-30%, ומספר המכשירים יגדל בצורה משמעותית. כך גם דובר על ייעול התשתיות - שימוש יעיל יותר במכשירים.
בכתבתו מספר מיקי פלד על "מסמך סודי" - נייר עבודה שהוכן בין משרד הבריאות ומשרד האוצר והגיע לידי כלכליסט - ממנו עולות מספר נקודות:
  1. עד שנת 2017 מחיר הבדיקה ירד ב-250 ש"ח ביחס למחיר הנוכחי - 1850 ש"ח.
  2. בבדיקות שנערכות בחדר מיון - ההוזלה לקופות החולים תתקזז כנגד אגרת חדר המיון - שתתייקר בסכום זהה.
מסקנתו של הכתב הינה שמכיוון שהמחיר לקופה "נטו" לא ירד, הרי שהתור לא יתקצר. מסקנתו השנייה הינה שליצמן כשל בהצהרתו בעניין ירידת המחיר - שהרי המחיר למעשה נשאר זהה.

אלו מסקנות מטופשות להחריד.

המסקנה הראשונה מטופשת מכיוון שתור, במהותו, נוצר כאשר יש הרבה אנשים על מעט מכשירים. מכיוון שכך - מחיר גבוה דווקא מקצר את התור, מכיוון שאינו מעודד את קופות החולים להפנות חולים למכשירים אלו.

המסקנה השנייה מטופשת מכיוון שכפי שמיקי פלד יודע מאחת מכתבותיו האחרות (זו), וכפי שיכל גם ללמוד מתגובת משרד הבריאות אותה הביא בסוף הכתבה - המחיר כבר ירד. מחיר בדיקת MRI טרם הרפורמה של משרד הבריאות היה כ-2200 שח. כיום המחיר הינו 1850, ולאחר ההוזלה הנוספת הוא יעמוד על 1600 שח. סה"כ ירידה של 28% - בהחלט קרוב מספיק להבטחה ש"מחירי הבדיקות ירדו בצורה דרמטית של כ30%". ונכון - משרד הבריאות מעדיף שאת הבדיקות נעשה בקופת החולים, ולא במיון. כמדומני שגם אנחנו, הציבור, מעדיפים זאת. סביר להניח, שגם בתי החולים.

אז נסכם. משרד הבריאות כבר הוריד חלקית את המחיר לבדיקה, וכבר קבע מנגנון שיעודד את קופות החולים לשלוח את החולים לבדיקה בטרם יצטרכו להתפנות למיון - שם הבדיקה יקרה יותר - ובהתאם לכך, גם מסייע במימון מכישירם נוספים לקופות החולים. 

ושתי הערות לסיום:
  1. "המסמך הסודי" הגיע לידיך, ואתה מצטט ממנו יחד עם מספרי סעיפים ותתי סעיפים - אולי תצרף קישור אליו? שנוכל להתרשם ממנו בצורה ישירה? הפוסט הזה מתבסס על מה שאתה ציטטת ממנו בלבד, וחבל.
  2. גם בכתבה זו, כמו שקורה לא מעט בפוסטים קודמים שלי - התגובה שמובאת בסוף הכתבה שופכת אור חדש על האייטם. חבל שהכתב לא רואה צורך לשלב אותה בסיפור הכולל, כך שהתמונה הכללית בכתבה תהיה אמיתי יותר, גם עם פחות "סקופית". ומאידך  - מזל שמחייבים אתכם לפרסם תגובה.

יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

סעיף סתימת הפיות


לפני ימים מספר, בלילה שבין ה2 וה3 לספטמבר, הועבר בכנסת סעיף האוסר על שדרן להביע את דעתו במסגרת תוכנית רדיו שברשותו, ומייד החל המבול.
כצפוי, כל אמצעי התקשורת היו נגד. מאוד נגד. "סעיף סתימת פיות" הוא השם שניתן לסעיף
בזמנו התלבטתי האם להתייחס לזה, והחלטתי שלא. אבל זהו, אני לא מתאפק, אז אתייחס לאבסורד שבסיקור, ותוך כדי אציין מספר נקודות המיצגות היטב את הכיעור שבסיקור.
קחו למשל את הסיקור של דה מרקר, פה
  • "הצליחו ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) והשר אופיר אקוניס" - מה טעם ראה הכתב לציין את מפלגתו של אייכלר, ולא את של אקוניס? התשובה ברורה. יהדות התורה היא מפלגת מיעוט, שהקורא הרגיל בדה מרקר לא אוהב. מפלגתו של אקוניס הרבה יותר לגיטימית. מטרת הכותב לתת תחושה שמי שהכניסו את הסעיף הם אותם אלו שאנו לא אוהבים, החרדים לצורך העניין.
  • ..."האוסר להביע כל עמדה אישית בשידור הציבורי" קשקוש. הסעיף אוסר על שדרן להביע עמדה. על השדרן לתת למרואיין להביע את עמדתו.
  • "מטרת הסעיף הזה היא לאפשר לכאורה להוריד תוכניות כמו "סדר יום" של קרן נויבך משידור או למנוע מפרשנים ועיתונאים בכירים, כמו אריה גולן או עודד שחרלהביע את עמדתם בשידור." - רגע. מה זה בכלל "עיתונאי בכיר"? והאם זה טוב או רע? לפני שתענו, הרשו לי לצטט מתוך קביעת נציב קבילות ציבור ברשות בעניינה של קרן נויבך, לאחר שסתמה את פיה של מרואיינת "לאחר האזנה חוזרת לתוכנית אני קובע באופן חד משמעי שלא ניתנה לה (למרואיינת) הזדמנות הוגנת להצגת (עניינה)... ". אז אולי זה טוב?
  • בכתבה נכתב כי הסעיף שנחקק אומנם לא חדש, אלא מצוטט מתוך מסמך נקדי - הקוד האתי של הרשות לאורך עשרות שנים, אולם מכיוון ש"...רק ב-2013, אחרי מאבקים רבים, ולקראת סגירת הרשות, אישרה אותו (את הקוד האתי החדש) מליאת רשות השידור", הרי שהקוד הישן כבר לא רלוונטי. שהרי "מחברי הקוד החדש טענו כי הקוד הישן הינו כבר "אות מתה", ויש לעדכנו". הבנתם? עשרות בשנים הסעיף היה לגיטימי, רק לאחרונה הוחלט לשנות אותו - וגם זה מסיבות לא עניניות, הנוגעות לסגירת הרשות. ומכיוון שכך, מופרך שנציגי העם יחשבו שהחוק הישן, שהיה תקף כל הזמן, לגיטימי. הרי אפילו מנסחי הקוד החדש לא רוצים את הישן. זה בערך כמו להזמין שיפוצניק, ולשאול אותו האם יש צורך לשפץ. אתעכב עוד משפט על ה"אות מתה". הרבה השתנה בתקשורת מאז נוסח מסמך נקדי. יש המון עיתונים, חינמונים - ואפילו בלוגים. אחד הדברים שלא השתנה זו מפת התקשורת ברדיו. בהכללה, עדיין קיימים רק מספר ערוצים בודד ביותר, רובם ציבוריים. לשעה של קרן נויבך אין תחרות אמיתית בשוק האמיתי.
  •  הסיקור מתעלם מרוב הסעיף - הבלטת האמת לפי ערכה החדשותי, אי הסתרת פרטים וכו' - זה בדיוק מסביר למה צריך היה לחוקק את הסעיף הזה.
בסך הכל, הנקודות האלו חזרו בכל הסיקורים, וחבל.

ורק לסיום - אספר לכם למה אני כבר לא יכול להתאפק. עברו מספר ימים, ומשרד התקשורת מפיץ תזכיר חוק לביטול החוק. דמוקרטיה במיטבה - הכנסת מחוקקת, התקשורת רועמת, והממשלה הנבחרת מתקפלת. ואיך נפתחת חגיגת הניצחון של דה מרקר, כאן? במילים " הלחץ הציבורי עבד". אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.


יום שני, 13 ביולי 2015

כלכליסט פונה שמאלה, ללא פוליטיקה


לרוב אני מתייחס למאמרים שמציגים אמת מוטית. אמת מסולפת. או סתם אמת חלקית, לרוב מתוך מטרה לקדם את האג'נדה של הכתב ו/או האתר. כמעט ולא קורה שאני נתקל בכתבה שהיא פשוט לא נכונה
קבלו אותה, כפיים. הפעם הנושא נייטרלי - לא ימין, ולא שמאל. לא סוציאליזם, ולא קפיטליזם
הכתבה מספרת לנו על פניית שני חברי מועצת
העיר ניו יורק המבקשים מגוגל שלא יצגו בעזרי המפות שלהם פניות שמאלה - פניות שכנראה מסוכנות יותר מפניות ימין, ובכך מאפשרים לכתב לתהות האם זו" טענה לגיטימית - או עירייה שמנסה להתנער מאחריות לתאונות" (ואני לא אתייחס למעבר האלגנטי שנעשה מפנייה של שני חברי מועצה שאינם בתפקיד תחבורתי כלשהו והאשמת "העירייה).
קראתי את זה ושיפשפתי את עיני - האם חברי המועצה באמת מבקשים ליצור מצב בו מי שאינו מכיר את העיר, ומסתמך על תוכנת הניווט שלו, לא יוכל לפנות שמאלה? מעבר לזאת שזה יגרום לו לסבוב את כל העיר ניו יורק כדי להגיע לאתר שנמצא מעט משמאלו - מן הסתם יש אתרים שכלל לא נגישים ללא פנייה שכזאת. זה כזה אבסורד שאין טעם להסביר אפילו מדוע.

או בכל מקרה,  מספיק אבסורד בשביל לחפש את הפנייה המקורית.

אז חיפשתי, ומסתבר שזה פשוט ממש ממש לא מה שחברי המועצה ביקשו מגוגל.

כפי שניתן לראות בקישור שמצ"ב – חברי המועצה ביקשו שתינתן למשתמש הקצה האפשרות לבחור בנתיב בעל מספר קטן יותר של פניות. זה שונה מהכתוב בכתבה בשני מאפיינים, שהם למעשה כל הסיפור.

ראשית: אין מדובר בהסתרה מנדטורית – מדובר על הוספת אפשרות לבחירת המשתמש – ממש כשם שביכולתו להגדיר מאפייני חיפוש אחרים, כגון הימנעות מכבישי אגרה. 
שנית: אין מדובר על מחיקת פניות שמאלה – מדובר על הפחתה (reduce). כך גם מי שיבחר באופציה זו, לא יצטרך לסבוב את כל העיר כדי להימנע מפניות שמאלה. גוגל מתבקשת לבנות אלגוריתם שיקח בחשבון העדפה להימנע מפניות שמאלה. אבל, בתיאור שכזה, מה מעניין בבקשה הזאת? זה ממש לא מצדיק כתבה בעיתון. ממש כשם שבקשתם השנייה של חברי המועצה לא זכתה לכל איזכור שהוא (משהו משעמם בנוגע למשאיות ובטיחות בדרכים, לא מעניין).
והנה, קיבלנו עוד תיזכורת על תרבות הריטינג....



קישור לקובץ:
כתבה להורדה
כתבה לקריאה
מכתב פנייה לגוגל